שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קולנוע וטלוויזיה

השיר שלה מתחיל בצ'רנוביל: הסרט ”השיר של רוז" שגרתי וסימפטי

הערך המוסף בסרט “השיר של רוז", קשור לשחקנית הראשית שלו ג’סי באקלי, שהצליחה לעשות בחיים את מה שהדמות שלה שאפה אליו

יאיר רווה 08:4118.08.19

“השיר של רוז” הוא סרט בריטי קטן שעוסק ברצון לפרוץ החוצה, לברוח מהכלא של המציאות ולהפוך מאלמונים מוחלטים לכוכבים בקנה מידה בינלאומי.

 

 

זה סיפורה של רוז־לין הרלן, אם חד־הורית צעירה מגלזגו, שהחלום שלה הוא להיות דווקא זמרת קאנטרי אמריקאית. “שלושה אקורדים והאמת”, כך הגדיר המוזיקאי הרלן הווארד את מוזיקת הקאנטרי, וזה מה שמושך את רוז־לין למוזיקה שנראית לכאורה כל כך רחוקה מהמקום שהיא נמצאת בו.

השחקנית ג'סי באקלי ב"השיר של רוז". סוחבת את הסרט על כתפיה ומיתרי קולה השחקנית ג'סי באקלי ב"השיר של רוז". סוחבת את הסרט על כתפיה ומיתרי קולה צילום: לב, NETFLIX

 

בגלל שזה סרט על צעירה שכל כך נואשת להתפרסם, הסיפור הכי יפה בסרט קשור בכלל לשחקנית הראשית שלו, שבן לילה הצליחה לעשות מה שהדמות שלה שואפת אליו.

 

במקביל להפצה האמריקאית של “השיר של רוז” (“Wild Rose” במקור) היא הופיעה באחד התפקידים הראשיים במיני־סדרה “צ’רנוביל”. היא זו שהסדרה התחילה עם הסיפור שלה, אשתו של הכבאי שנמצאת בהיריון ועדיין מסרבת לשמור ממנו מרחק בשעה שהוא גוסס מחשיפה לקרינה.

 

עם כל העובדה שהיא הכוכבת של “השיר של רוז” וסוחבת את הסרט על כתפיה (ומיתרי קולה), דווקא תפקיד המשנה בצ’רנוביל גרם לעולם לעצור ולשאול: מי הנערה הזאת?

 

קוראים לה ג’סי באקלי, היא בת 29 מאירלנד (באנגליה זה עובר שאירית מגלמת סקוטית), והיא באמת שרה בסרט אחרי שהתפרסמה כזמרת בתוכנית ריאליטי בריטית וקיבלה תפקיד ב”מלחמה ושלום”, המיני־סדרה שביים טום הרפר, שעכשיו ביים אותה גם ב”השיר של רוז”.

 

הסיבה שדווקא “צ’רנוביל” הביאה לבאקלי את פרסומה הגדול לאו דווקא קשורה לכך שהסדרה היתה כה מדוברת בעולם, בעוד “השיר של רוז” נותר סרט קטן, חביב אבל מעט זניח.

 

הסיבה קשורה לדמות. רוז־לין היא דמות קצת מעצבנת, מישהי שמתעלמת באופן מטריד מהמציאות שלה וחיה את חייה בשקר, מתוך תחושה שמגיע לה יותר מזה רק כי היא ממש טובה בשירה.

 

לעומתה, לודמילה ב”צ’רנוביל” היא הדמות הכי שוברת לב בסדרה, כולה עדינות ונחישות, היא הפנים של האסון, היא נציגת האזרחים מול גדודי פקידים, היא הדמות שאותה זוכרים. ואם אתם אכן זוכרים אותה משם, הרי שהתפקיד הכה־שונה שהיא עושה ב”השיר של רוז” - של אשה שהיא קפצון אנושי קולני ועצבני - יפתיע אתכם.

 

“השיר של רוז” מצטרף לסדרה ארוכה של סרטים מהעת האחרונה שעוסקים בחלומות של אנשים פשוטים להיות כוכבים גדולים. מ”כוכב נולד” ועד “יסטרדיי” - זו היתה שנה של סרטים ששואלים מה אתם מוכנים או לא מוכנים לעשות כדי להתפרסם.

 

יש משהו שגרתי ולא משמעותי ב”השיר של רוז”, שמצליח בכל זאת להישאר סימפטי בזכות המוזיקה ובזכות שתי השחקניות בתפקידי משנה.

 

סופי אוקונדו (שכבר היתה מועמדת לאוסקר על “הוטל רואנדה”) בתפקיד האשה שלוקחת את רוז־לין תחת חסותה, וג’ולי וולטרס הוותיקה, בתפקיד אמה של הגיבורה, תפקיד שמזכיר את הדמות שלה ב”בילי אליוט”, שהסרט הזה קצת חולם להידמות אליו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x