שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אמנות ועיצוב

אפריקה שלו: איך התגלגל המעצב רון ארד לייצר את הקולקציה החדשה שלו בסנגל?

ומה הכיסאות שנולדו ממנה, שזורים בחוטים המשמשים דייגים מדקר, עושים על גג מלון ביפו? “חיפשתי לרהיטים מבטא סנגלי", אומר המעצב הישראלי־בריטי

יונת נחמני 08:3514.08.19

בשבוע העיצוב במילאנו השנה ציינה ענקית העיצוב האיטלקית מורוסו עשור לקולקציית M'Afrique שלה. גולת הכותרת היתה תוספת עכשווית של המעצב הישראלי־בריטי רון ארד לקולקציה - ובה גם גרסה ארוגה לכורסה הנודעת שלו, ״big easy". 

 

 

התרומה שלו ל־M'Afrique (ובעברית: “אפריקה שלי”), מספר ארד, נולדה בים התיכון ונוצרה ביבשת השחורה עצמה. ״בכל פעם אמרתי שאני אעשה משהו לקולקציה - ולא הגעתי לזה. לפני שנה בדיוק הייתי בחופשה באי בספרד, התחלתי שם את הסקיצות והרישומים, ומשם הכל היה פשוט״.

 

 

פנאי רון ארד מעצב מהמסע באפריקה פנאי רון ארד מעצב מהמסע באפריקה צילום: Joel Matthias Henry

 

בהמשך ביקר ארד בסדנה שבה מיוצרת הקולקציה של מורסו בדקר שבסנגל, ועבד באופן צמוד ואינטנסיבי עם בעלי המלאכה המקומיים. התוצר הוא קולקציה מרהיבה של ארבעה כיסאות מקונסטרוקציות פלדה, שכופפו ביד, עליהן שזורים סיבי פוליאתילן בצבעוניות בסיסית ועזה, בדוגמאות גאומטריות מסורתיות - בטכניקה שמשמשת את המקומיים לאריגת רשתות דיג.

 

ארד מספר ששיטות העבודה של המקומיים ריתקו אותו. הוא אף קרא לקולקציה ״מודו״ על שם אחד מאומני הסדנה שסייע לו לפתח את אב הטיפוס לכיסאות, לא לפני שבדק שעמיתיו לא ייעלבו מהמחווה.

 

בלי עובדי הסטודיו הסנגלי, הוא מצהיר, לא היתה קולקציה כלל. ״העבודה אתם היתה הכל, למרות הצרפתית הלא כל כך טובה שלי. אני רגיל לעבוד עם טכנולוגיה ועם אומנים איטלקים, אבל לעבוד עם אנשים שמכופפים ומפתלים צינורות פלדה ביד, בלי מכונות, ויוצרים שלד שמצינור יחיד ואורגים הכל בעצמם, בלי קיצורי דרך - זה היה מדהים. הם עושים את כל הדגמים המסובכים בלי לחשוב ובלי הוראות, כמו טבע שני״.

 

איך נבחרו החומרים והצבעוניות?

״האריגה נעשתה מכל מה שבעלי המלאכה עובדים אתו: סיבי פלסטיק מחוטי חשמל, סוג של רפיה, מה שיש להם. לא באתי ואמרתי ׳זה צריך להיות ככה׳, גם בצבעוניות. רציתי שזה יהיה אפריקאי, חיפשתי לרהיטים מבטא סנגלי״.

 

עד כמה זה שונה מהעבודה בדרך כלל?

״בשנים האחרונות הרוב נעשה במודלים על מחשב, וכל הייצור הוא יותר מדויק. לפני 20־30 שנה עבדתי אצל מורוסו עם צ׳יו מארינו, בעל מלאכה שהיה מין מיכאלאנג׳לו עם סכין חשמלי: הוא יכול היה לפסל הכל עם הסכין שלו, וזה דבר שהיה מאוד טיפוסי לבעל מלאכה אז. בשנים האחרונות הוא ממש התרגז שחומר הגלם פוסל על ידי מכונות שעקבו אחרי המודלים הממוחשבים שלי. אני אוהב לעבוד גם עם טכנולוגיה וגם עם אומנים בעלי מלאכה, ארטיזנים. הנסיעה לסנגל החזירה אותי לאיך שהתחלתי לעבוד עם מורוסו״.

 

הקולקציה האפריקאית של ארד תנחת בחודש הבא בישראל, ותמוקם בגג של מלון הבוטיק החדש אלמינה , בתוספת לאלמנט הצללה שעיצב ארד במיוחד לבית המלון, ומשתמש באותה שפה עיצובית (הקולקציה תימכר ברשת טולמנס).

 

מה הביא את ארד, שהפרויקט המקומי האחרון שלו כאן הוא מתחם ToHa הענק ברחוב תוצרת הארץ בת”א, לעצב גג יפואי של 120 מ״ר בלבד? הפנייה של אנשי חברת הנדל״ן רופא את ליפמן, בעלי המלון, נעשתה בעת שבוע העיצוב במילאנו, הוא מסביר. ״כל מה שיש בו מרחב מעניין אותי. ביקרתי במלון ובגג, ראיתי שזה מקום נהדר ונראה לי שלא היה יכול להיות מקום טוב יותר מאשר זה כדי להשתמש בקולקציה בפעם הראשונה”.

 

 

כיסא בעיצובו מסדרת M’Afrique. “לא באתי לסנגל ואמרתי ׳זה צריך להיות ככה׳" כיסא בעיצובו מסדרת M’Afrique. “לא באתי לסנגל ואמרתי ׳זה צריך להיות ככה׳" צילום: Joel Matthias Henry

 

אפריקה שלו

 

הסככות נולדו באופן טבעי והשפה שלהן באה מהרהיטים ופשוט עלתה למעלה. המלון ממוקם בבניין לשימור, לכן רציתי שעיצוב הגג והסככות יהיה קל ועדין מאוד: רק שלד ואריגה״.

 

הסככות העגולות של ארד עוצבו בהשראת דיאגרמת ון (תרשים המבטא קשרים בין קבוצות. המצאת הדיאגרמה מיוחסת למתמטיקאי הבריטי ג'ון ון, בן המאה ה־19), והן מייצרות משחק בין רמות שונות של אור וצל. כמו רהיטי הקולקציה, הן מורכבות משלד פלדה ורשת ארוגה.

 

קוטרה של כל סככה הוא 20 מ״ר והן יכולות לשנות את מקומן ברחבי הגג בהתאם לכיוון השמש. בינתיים, בישראל עמלים מסגרים מקומיים על השלמת השלד של הסככות, ובבית המלאכה בדקר עובדים המקומיים על יצירת דגם שעליו יארגו את הסוכך. כשמלאכת האריגה תושלם, תישלח הרשת לישראל ותורכב על הסככות. ״היה נחמד אילו האורגים מסנגל היו מגיעים הנה לעשות את העבודה במקום, אבל החיים יותר מסובכים מבחינה ביורוקרטית״, מסכם ארד.

 

הדמיה של הגג במלון אלמינה בעיצובו של רון ארד הדמיה של הגג במלון אלמינה בעיצובו של רון ארד

 

מלון אלמינה, בעיצוב מיכאל אזולאי מלון אלמינה, בעיצוב מיכאל אזולאי צילום: סיון אסקיו

 

עגנו בנמל

 

מלון אלמינה, נמל בערבית, או ״Elmina Hotel Jaffa״, של היזמים חברת הנדל״ן ליפמן את רופא ובעיצוב מיכאל אזולאי, ממוקם בבית בפינת הרחובות בן שטח והדאר ביפו. לבניין בן ה־100 שלוש קומות מעוטרות בחלונות מקושתים, והושקעו בו 15 מיליון שקל כדי להפוך אותו למלון בוטיק של עשרה חדרים בגודל של בין 18־35 מ״ר.

 

המחיר ללילה נע בין 1,000 שקל לחדר ועד 2,500 שקל לסוויטה. סגנון העיצוב מוגדר כ״אר דקו מוקפד שמושפע מהשפעות אוריינטליות מערביות״ ואמור למשוך אנשי עסקים ותיירים מקומיים ומחו״ל. בגג המשקיף לים עתיד להיפתח בר קוקטיילים.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x