$
קולנוע וטלוויזיה

"אתר הצלילה בים האדום" הוא הסרט הציוני של השנה

הסרט על העלאת יהודי אתיופיה סובל מפיצול אישיות: חציו קליל וחינני וחציו אלים ואפל. ועדיין הוא מהנה לצפייה

יאיר רוה 09:1107.08.19
נטפליקס התאהבה במוסד הישראלי. סוכנות הביון הישראלית מככבת עתה בשירות הסטרימינג ב"מבצע פינאלה" (המבצע ללכידת אייכמן), "המלאך" (גיוסו של סוכן מצרי ערב מלחמת יום הכיפורים) ועכשיו ב"אתר הצלילה בים האדום", הסיפור המופלא על "מבצע אחים" — המבצע של המוסד מ־1980 להבריח אלפים מיהודי אתיופיה אל סודן ומשם דרך הים לישראל, המבצע שבעקבותיו הגיעו "מבצע משה" ו"מבצע שלמה".

 

 

כך נטפליקס גם תורמת לחובבי ההיסטוריה של ישראל וגם מטפחת את הבמאים הישראלים שעובדים בארה"ב: את "המלאך" ביים אריאל ורומן ואת "אתר הצלילה בים האדום" ביים גידי רף, היוצר של "הומלנד" . החיבור בין הסרטים לא מסתיים שם: בן קינגסלי, שמגלם את ראש המוסד ב"אתר הצלילה", גילם את אדולף אייכמן ב"מבצע פיאנלה", ויופיע בקרוב בסרט המוסד המתהווה של ערן ריקליס. אני מחכה שהשחקן שזכה באוסקר על "גנדי" יקבל הצעה לגלם את האלוף גנדי.

מתוך “אתר הצלילה בים האדום”. לא מסווה את הפטריוטיות שלו מתוך “אתר הצלילה בים האדום”. לא מסווה את הפטריוטיות שלו צילום: Marcos Cruz/Netflix

 

האטרקציה הראשית ב"אתר הצלילה" היא הנוכחות של כריס אוונס בתפקיד הראשי, בהופעה הראשונה מאז "הנוקמים: סוף המשחק". מקפטן אמריקה, אוונס נהפך לקפטן ישראל. הוא מגלם דמות בשם ארי, מה שאמור מיד לאותת לנו שיש כאן מחווה לארי בן כנען, הגיבור של "אקסודוס" בגילומו של פול ניומן. המחווה לא נותרת סמויה כשאנחנו מגלים שארי הזה אכן היה עם אמו על אוניית ההעפלה אקסודוס, ושזה המניע שלו לדאוג לכך שכל היהודים במחנות הפליטים הסודניים יחולצו בשלום.

 

עם 130 דקות של סרט רף יוצר כאן למעשה שני סרטים שונים בטון שלהם. האחד הוא סרט קליל, קומי וחינני למדי, שמספר איך קבוצת סוכני מוסד חוכרת מלון נטוש ככיסוי לעבודת ההברחה שלהם, ובטעות גמורה המלון נהפך לאטרקציה תיירותית שמחייבת את סוכני המוסד להתחיל לנקות, לבשל ולעשות סדנאות אירובי כדי לחמוק מתחת לרדאר, לא רק של הצבא הסודני אלא גם של סוכן ה־CIA (שאותו מגלם באופן מבדר מאוד גרג קיניר).

 

הסרט השני אפל ואלים, ומציג את שלטון האימה ואת הטבח של כוחות המורדים בסודן ובאתיופיה. החלק הזה, שמציג את המתח ואת הגבורה במבצע, סובל מהעובדה שהסצנות חוזרות על עצמן ומסתיימות שוב ושוב באותו אופן.

 

המיקס בין הרעיון הקליל המתרחש בשעות היום לבין עולם האימה והאלימות של שעות הלילה הופך את "אתר הצלילה" לסרט מבלבל ולא אחיד לצפייה. אבל טוב שהסיפור הזה, שנחשף לראשונה לפני 20 שנה בספר של גד שמרון, מסופר סוף סוף מול העולם בסרט שלא מסווה את הפטריוטיות שלו.

 

אמנם, סוכנים ועולים מתראיינים באחרונה כדי להזכיר שזה לא באמת היה כך. אבל צריך לזכור שזה סרט בדיוני המבוסס על אירועים אמיתיים, ושככה זה בהוליווד. "מועדון הצלילה בים האדום" אול לא יזכה באוסקרים, אבל לגמרי מגיע לו פרס הסרט הציוני של השנה על שם לימור לבנת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x