שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
במה

איפה הילד: בגיל 70 כתבה עדנה מזי"א מחזה על תשוקה לתינוק

אבל לדבריה, "היריון" עוסק קודם כל באובססיה. בראיון היא מספרת גם על געגועיה לענת גוב וכל מה שמצחיק בבלפור

מאיה נחום שחל 08:3129.07.19

המחזאית והבמאית עדנה מזי"א חגגה השבוע יום הולדת 70 והיא סבתא לארבעה נכדים. מה גרם לה לכתוב דווקא עכשיו מחזה על אשה שמפתחת אובססיה להיריון? היא מספרת שזה התחיל כשעמרי ניצן, המנהל האמנותי היוצא של הקאמרי, ביקש שתכתוב מחזה שיהיה בו משהו מ”ירמה” של פדריקו גרסיה לורקה. “אמרתי לו שאני לא צריכה את ירמה ושאני אכתוב מחזה משלי".

 

 

מיה דגן, כנרת לימוני ודנה מיינרט ב"היריון". כשהרצון הפתאומי לתינוק לא מתקבל באהדה מיה דגן, כנרת לימוני ודנה מיינרט ב"היריון". כשהרצון הפתאומי לתינוק לא מתקבל באהדה צילום: שמחה ברבירו

 

כך נולד המחזה "היריון" שמביים ניצן ויעלה ב־2 באוגוסט בתיאטרון הקאמרי עם מיה דגן, מיכה סלקטר, הלנה ירלובה, נעמה שטרית, כנרת לימוני, דנה מיינרט ועודד לאופולד. זה סיפור על זוג צעיר בסוף שנות ה־30, אפי (דגן), מנהלת חברת הייטק מצליחה, ורוני (סלקטר), פיזיקאי בעל שם עולמי, שהחליטו לא להביא ילדים לעולם. אלא שבחיים לא הכל עובד לפי התכנון ואצל אפי מתפתחת כמיהה עצומה לילד. הרצון הפתאומי להיכנס להיריון לא מתקבל באהדה, אלא בהטפות של רוני להשלים עם החיים הנוחים והמוצלחים שבנו, מה שמוביל למצב מורכב ונפיץ. מזי"א מביאה לבמה את שני הצדדים: אלה שסבורים שאין דבר יותר חשוב מליצור חיים ואלה שרואים בטיפולי ההפריה שיגעון אחד גדול: "בואי נתקע לך הורמונים עד גיל 50 עד שייצא לך תינוק מהאוזן".

 

את כבר לא במקום של היריון וילדים אז איך ניגשים לכתוב על הנושא?

"זה נכון שאני כבר לגמרי לא שם אבל הבת שלי אלישבע (מזי"א, מנכ"לית תיאטרון החאן — מנ"ש) כל חייה הכריזה שהיא לא רוצה ילדים, היינו מדברות על זה הרבה וזה היה חד־משמעי. בהתחלה זה אפילו הצחיק אותנו במשפחה אבל השלמנו עם זה. היא התחתנה עם גבר שיש לו שלושה ילדים ונפתרה הבעיה. כשהגיע המחזה, התחלתי לקרוא על הורות ולהתעניין ואז היא הודיעה לי שהיא בהיריון וזה היה שוק. את הנימה ההומוריסטית על הנושא לקחתי ממנה. זו הפעם הראשונה שאני כותבת משהו שמתרחש בימינו עם חבורה שמדברת בשפה עכשווית. זה קודם כל מחזה על אובססיה שזה רגש מעולה לתיאטרון כי אפשר ללכת איתו רחוק ולהגיע לקיצוניות".

 

 

הבמאית עדנה מזי"א הבמאית עדנה מזי"א צילום: שמחה ברבירו

 

אף שהיא מביימת בעצמה ושהמחזה עוסק בעיקר בנשיות, בחרה מזי"א ("משחקים בחצר האחורית", "המורדים", "האריסטוקרטים") להפקיד את הבימוי בידי גבר. "עמרי בשבילי הוא מתנה, הוא מקשיב לי ואף שהוא בחזית אנחנו יוצרים את הדבר הזה יחד. בשלב הזה אני גם יושבת בחזרות והדיאלוג הוא אמיתי”, היא אומרת על טיב הקשר שלה עם ניצן, “אלה נישואים של 30 שנה".

 

למרות זאת דבר לא יחליף את הקשר האישי והמקצועי שהיה לה עם חברתה המחזאית ענת גוב שנפטרה לפני שש שנים. "ענת זה אקס טריטוריה. אני חושבת עליה הרבה כשאני כותבת כי הרבה פעמים הייתי באה אליה עם טקסט ואומרת לה 'תעשי לי את זה מצחיק' ועכשיו אין מי שיצחיק לי. היא כל הזמן נמצאת".

 

על האווירה שבה אמנים ויוצרים מביאים בחשבון את האופן שבו תתקבל היצירה שלהם בעיני השלטון אומרת מזי"א: "הצנזורה העצמית היא אוטומט. אתה יודע שאם אתה לא עובד בפרינג' יש דברים שאין לך מה לכתוב — כי לא יעלו אותם, כמו מחזה פוליטי חריף. הלוואי שהיה לי מחזה כזה, אז הייתי מוכנה לעשות אותו גם בפרינג'. אבל ב'היריון' אין את השאלה הזאת".

 

בכל זאת הכנסת למחזה גם פעילת שמאל.

"נכון, ברוב המחזות שלי יש, זו התרומה שלי לשמאל, אני מייצגת את המגזר ההולך ונכחד שלי. בשלב זה של חיי אני מחכה ל’ארץ נהדרת’ כל שבוע. מה נשאר במדינה לאנשים כמוני, השמאלנים המוצהרים שלא מתביישים בזה? שמחה לאיד. אני נורא מתביישת בזה אבל השנאה לאיילת שקד מצד שרה נתניהו וזה שהיא וביבי סובלים, נותנות לי איזה פיצוי. אני יודעת שזה נורא, אבל זה הפילוג שהוא עשה בעם. יש לנו את ראש הממשלה ואשתו, עם איילת שקד שמטריפה להם את הדעת אף שהם יודעים שיוכלו לנצח איתה את הבחירות. זו דרמה מטורפת. בתקופה החשוכה הזאת חשוב מאוד שיש את הבידור הזה מכיוון בלפור”.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x