שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוזיקה

קרלי ריי ג’פסן היא נחמדה מדי לתהילה

הזמרת יודעת לייצר להיטי פופ קופצניים שגם מבקרים אוהבים. אך בעידן הקרדשיאנז זה לא מספיק

דנה קסלר 08:3122.05.19

כולם זוכרים את המגה־להיט החמודי־מדבקי של 2012, "Call Me Maybe", שבו זמרת קנדית צעירה, חייכנית וברונטית עם פוני בשם קרלי ריי ג'פסן מתחילה עם החתיך של השכונה. "Call Me Maybe" היה להיט עצום, והוא הזניק את הקריירה של מי שכמה שנים קודם לכן התחרתה ב"קנדיאן איידול" והגיעה למקום השלישי.

 

מפה לשם ג'פסן הוציאה עוד כמה אלבומים וכמה להיטים. אף שהיא עושה פופ שמח וקופצני, היא לא בדיוק כוכבת מצעדים, כנראה בגלל שהיא לבנה מדי ונחמדה מדי. אין לה עכוז גדול שהיא מנענעת, היא לא מתלבשת כמו חשפנית ואין לה ביטים של היפ הופ. היחידה שמצליחה בכל זאת להתגבר על המכשלות האלה היא טיילור סוויפט.

 

קרלי ריי ג’פסן. כשלה במינוף הצלחת "call me maybe" קרלי ריי ג’פסן. כשלה במינוף הצלחת "call me maybe" צילום: גטי אימג'ס

 

כך הפכה קרלי ריי ג'פסן לתופעה מוזרה. אילו היתה פועלת באייטיז, נגיד, יש סיכוי לא רע שהפופ הלבן הנחמד והשמח שלה היה הופך אותה לכוכבת מצעדים לבנות 12, כמו דבי גיבסון או טיפאני. אבל אז היו המון כמוה, עכשיו היא יוצאת דופן. היות שהיא עושה את זה עכשיו, באקלים התרבותי המקדש קרדשיאניות וניקי מינאז'יות, היא דווקא נחשבת לאיכותית ומוערכת.

 

אלבומה הקודם, "Emotion", שיצא לפני ארבע שנים, לא היה הצלחה מסחרית אדירה, אך הוא כבש את לב המבקרים. הקונצנזוס היה שלג'פסן יש כישרון לקחת רגשות אמיתיים ולהפוך אותם ללהיטי פופ מדבקים. קשה לשכוח למשל את הסינגל "איי רילי רילי רילי רילי רילי רילי לייק יו" שבו טום הנקס עושה ליפ־סינק למילותיה בקליפ.

 

האלבום החדש האלבום החדש

 

מהרגע שנכשלה למנף את "Call Me Maybe" כשיר שיכניס אותה לאיי־ליסט, מצאה לעצמה ג'פסן נישה נוחה של קהל נאמן הבטוח בצדקתו ובאיכות כוכבת הפופ האהובה עליו. קרלי ריי ג'פסן היא סוכריית פופ חמודה וקופצנית שהיפסטרים ומבקרים אוהבים. גם זה שהיא דומה קצת לקארי בראונשטיין בטח לא מזיק.

 

עכשיו היא כבר בת 33, עם קארה בלונדיני, ומשגרת לעולם את אלבומה הרביעי, "Dedicated" (הליקון). כרגיל, היא שרה בעיקר על מערכות יחסים רומנטיות, ובעיקר על הקצוות שלהם: "Now That I Found You" מתאר את ההתרגשות ממערכת יחסים חדשה; ואילו "Party for One" הוא שיר עידוד פוסט־פרידה. הראשון מלוּוה בקליפ שבו היא מתאהבת בחתול שבסופו של דבר מוביל אותה אל אהבתה האמיתית; השני בא עם קליפ בו היא רוקדת לבדה בתחתונים וחולצה בחדר במלון הלבבות השבורים. השיר הטוב באלבום הוא להיט הסינת־פופ "Too Much", שנשמע כמו גירסת המיינסטרים־פופ לשיר "Heartbeats" של ההרכב השוודי The Knife, בו היא מתוודה שכשהיא מבלה היא מבלה יותר מדי, כשהיא שותה היא שותה יותר מדי, כשהיא מרגישה היא מרגישה יותר מדי, כשהיא חושבת היא חושבת יותר מדי, וכשהיא אוהבת היא אוהבת יותר מדי. מה שנקרא — כולנו היינו שם. הא לכם רגש אמיתי שהפך ללהיט פופ מדבק.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x