שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
במה

חלום ליל פסח: "הלילה ה־12" של שקספיר הפך להצגת ילדים

רוני ברודצקי הפכה את המחזה להצגת ילדים מפוארת עם מיץ פטל במקום וויסקי - שתעלה היום בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה

מאיה נחום שחל 09:1121.04.19

"כשמעלים הצגה לילדים צריך לספר את הסיפור ולא את הפרשנות שלו", אומרת רוני ברודצקי, שהמחזה שביימה "הלילה ה־12" מאת שקספיר יעלה היום בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה. "בסופו של דבר ילדים רוצים לשמוע סיפור טוב, וזה מה שאני צריכה לעשות.

 

 

ההצגה צריכה להיות מובנת ולהחזיק מתח בקצב נכון ואמצעים תיאטרוניים מעניינים. הגרסה של הקומדיה השקספירית הזאת לילדים גדולה מהחיים עם שירים וריקודים ותלבושות ותפאורה ססגוניות".

 

במרכז ההצגה (על פי תרגומו של דורי פרנס), בהשתתפות קבוצת "החיפאית", שברודצקי היא המנהלת האמנותית שלה, התאומים ויולה וסבסטיאן, שניצלו בטביעת ספינה בלב ים, כשכל אחד מהם משוכנע שהאחר טבע למוות. כדי לשרוד מתחפשת ויולה לנער ומתחילה לעבוד כמשרתו של שליט האי, ששולח אותה לחזר אחרי אהובתו אוליביה. אלא שאוליביה מתאהבת דווקא במשרת.

 

מתוך החזרות להצגה, שתעלה היום בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה מתוך החזרות להצגה, שתעלה היום בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה צילום: אריק רובין

 

עבור ברודצקי זו הפעם הראשונה שבה היא מביימת שקספיר. "אני מרגישה על גופי כמה המחזות שלו על־זמניים. זו לא קלישאה. אנחנו בסיפור אגדה, ובכל זאת העמקות האנושית רלבנטית לחלוטין. הוא מניע מהקומדיה לדרמה במיומנות, וכל סצנה נותנת מענה למצבים רגשיים. מה שהכי הפליא אותי הוא שערכתי וקיצרתי את המחזה, ועדיין כל הרעיונות נשמרו, כי יש הכל במבנה. המחזה הזה הורה לי איך לביים אותו, והוא כתוב בצורה שבה אם אני נשמעת לו מאוד, זה עובד יפהפה".

 

עבודותיה האחרונות של ברודצקי עם קבוצת "החיפאית" חרגו מהפורמט הסטנדרטי של מחזה שהופך להצגה. ב"אקווריום" הם בחנו באמצעות תיאטרון בליפסינק את המתח בין הגוף הצעיר לקול המבוגר וב"איך לקום מכיסא" יצרו הצגה בהשראת סרטוני הדרכה ביוטיוב. הפעם הם חוזרים לפורמט הנורמטיבי. "כיף לנו מאוד. זו עדיין עבודה קשה אבל מכיוון של להעמיק בתוך הקיים ולא להמציא את העולם. אחרי כמה פרויקטים שבנינו מאפס, זה היה מרענן ודרש מאיתנו להשתכלל".

 

ההצגה צריכה להיות מובנת ולהחזיק מתח בקצב נכון ואמצעים תיאטרוניים מעניינים. הגרסה של הקומדיה השקספירית הזאת לילדים גדולה מהחיים עם שירים וריקודים ותלבושות ותפאורה ססגוניות" ההצגה צריכה להיות מובנת ולהחזיק מתח בקצב נכון ואמצעים תיאטרוניים מעניינים. הגרסה של הקומדיה השקספירית הזאת לילדים גדולה מהחיים עם שירים וריקודים ותלבושות ותפאורה ססגוניות" צילום: הילה שייר

 

לא סתם בחרה ברודצקי ב"לילה ה־12". כשהיתה בת 7, הוריה הקליטו את ההצגה באקראי, והיא צפתה בה ללא הפסקה. "ידעתי את המחזה בעל פה וחלמתי להיות אוליביה. אחרי שנים, בזמן לימודי בימוי בסמינר הקיבוצים, תהיתי אם אותו הווידיאו קבע את הטון בחיי".

 

אבל יש משוכות בהצגה שלא היו קיימות לפני 30 שנה. "חלק מרכזי בעלילה הוא שהשוטים שיכורים בטירוף. כילדה לא עידנו לי את הסיטואציה והם שתו פלאק של ויסקי כי ב־1989 אף אחד לא חשב שאם ילדה בכיתה ב' תראה גבר שותה פלאק של ויסקי, היא תרצה גם. היתה יותר חירות. זה גם מחזה שעוסק במיניות, וחיפשתי דרך להתאימו לקהל מבלי לחטוא לשקספיר. אז אצלנו ההצגה מתרחשת בים, והם שותים מג'ריקנים כאלה שבדרך כלל שמים בהם מיץ פטל, ואפשר לשער שהם מתנהגים כמו שיכורים כי כיף להם". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x