שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוזיקה

המיזם שמאפשר לנגן באמצעות מים

Cymagic מאפשר לכבדי שמיעה להאזין למוזיקה באמצעות תנודות במים וחול: "כך מגלים חלק חסר בפאזל"

ניצן פינקו 09:0902.04.19

ילד בן פחות משנתיים זוחל לעבר קערה צבעונית מלאה במים ומניח את ידיו בתוכה. מאחוריו חבורת נגנים שמנגנת באך בכינורות, צ'לו, קרן יער, אבוב וחלילים. המים זזים ומתערבלים בצבעים זוהרים ‏בקצב. הילד מעביר את המבט מהמים לנגנים שבחדר. נראה שהוא מקשר בין השניים, למרות גילו ובעיקר למרות שאינו מסוגל לשמוע. הוא חירש. אחת האסיסטנטיות מנסה להחזיר אותו למקומו אבל הילד נלחם בה וזוחל שוב ושוב לקערה, להרגיש את הצלילים בידיו.

 

"עד היום אני מרגיש את הרגע הזה בגרון", מספר מרדכי ברונשטיין, בעלי Cymagic, מיזם שמנגיש את עולם המוזיקה לילדים כבדי שמיעה וחירשים באמצעות מים וחול. "יכולתי לדמיין איך החוויה הזאת מגלה לו חלק חסר בפאזל, הבנת המכניקה של הצלילים, זה נתן לוגשר בין משהו מעולם השומעים לעולם שלו, שגם הוא יכול לחוות".

 

מראה המים מתוך מכשיר Cymagic (למעלה) וילדים בפעילות של המיזם. כעת מגייסים כסף בהדסטארט כדי להגיע לפריפריה מראה המים מתוך מכשיר Cymagic (למעלה) וילדים בפעילות של המיזם. כעת מגייסים כסף בהדסטארט כדי להגיע לפריפריה

 

Cymagic הוא הלחם של "קסם" ו"קימטיקה", תופעה פיזיקלית שבה צליל מקבל ביטוי בתוך חומר. ברנשטיין יצר מכשירים שנוצקו אליהם מים או חול, שמשנים צורתם, פורצים ורועדים למשמע רמקולים שמוצבים תחתם, בעזרת קוביות חישה. הנגיעה בחומר מעבירה את התחושה של האזנה למוזיקה.

השימוש בחול, באופן דומה למים, מאפשר לראות באופן ויזואלי את הצליל. "הרטט גורם לחול להישפך לתוך צלחת, אבל הצלחת לא רוטטת באופן שווה בכל מקום, ככה נוצרת צורה. איפה שיש חול אין רטט, איפה שיש רטט אין חול".

 

"אנשים חירשים מבינים שרטט נוצר מצליל: אם הולכים בין שני בניינים ועובר אוטובוס מרגישים רטט, אבל החוויה הזו מוגבל לצלילים נמוכים, לבאסים. ובהופעות, כשהכל מוגבר, חשים רק את הצלילים הכי חזקים. לכן השימוש במים ובחול מרחיב את הספקטרום של החוויה. הם לא צריכים לנחש מה קורה כשיש מולם רביעיית מיתרים, הם מצליחים להרגיש.

 

פעילות של ישלים בפעילות במיזם Cymagic פעילות של ישלים בפעילות במיזם Cymagic

 

"סיימג'יק נולד כמיצג אמנותי", מסביר ברנשטיין. "פיתחתי מכשירים שייצרו חוויה  אודיו־ויזואלית". שינוי הכיוון קרה בעקבות אחד מפסטיבלי המוזיקה שבהם הפעיל מתחם תצוגה לקהל. "בחורה אחת ביקשה ממני להשמיע את 'Lay Lady Lay' של בוב דילן במתקן שבניתי. בהתחלה היא ישבה ליד המים, בהמשך ליטפה את פני השטח שלהם, ובסוף שיחקה עם הידיים במים עם צלילי השיר. בעיני רוחי ראיתי אותה בחדר שלה בבית, מקשיבה לשירים האהובים עליה דרך אוזניות, מנהלת קשרים רגשיים עם הצלילים שלהם, ופתאום הקשר הזה קיבל עוד שני חושים, ראייה ומגע. שם התחלתי לחשוב על החוויה שיצרתי כמשהו שיכול לעזור לאנשים להתחבר לתופעה הזאת, הצליל, גם אם היא לא עוברת להם באוזניים".

 

ברנשטיין יצר עם התזמורת הקאמרית וקבוצת המשחק דוואי את "נוגעים בצלילים עם בטהובן", מופע בן 40 דקות של מוזיקה קלאסית חיה המונגש לילדים חירשים. המופע, שבבעלות עמותת תו המשווה, אף זכה בפרס נגישות ישראל.

 

בימים אלה מגייס ברנשטיין כסף בהדסטארט למימון פעילות חווייתית לבתי ספר בפריפריה. "רציתי שלילדים בבתי ספר לחירשים תהיה גישה יומיומית לאמצעים שממחישים מוזיקה ולשם כך עיצבתי 'פסלי סאונד' שמזמינים אותם לשחק עם הקול או הכלים. הרעיון מאחורי קמפיין הגיוס הוא שהגנים ובתי הספר יקבלו לפחות עשרה מפגשים כאלה בתרומה מלאה. אני לא רוצה שהדרך שבה מחלקים את העוגה התקציבית תקבע אילו ילדים מקבלים גישה לחוויה הזאת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x