שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוזיקה

"בעברית אני דפנסיבי": המוזיקה הארמנית ישראלית של אפו סהיגאן

המוזיקאי אפו סהיגאן ירצה בפצ'ה קוצ'ה על חייו בין 4 שפות: ארמנית בבית, ערבית ואנגלית ברחוב ועברית בבירוקרטיה

ניצן פינקו 08:2824.03.19

לאפו סהיגאן, מוזיקאי בן 28 מירושלים, יש משימה: להחיות את הדיאלקט הארמני המערבי שהוא מכיר מהבית, לגרום לדור חדש של ארמנים ובכלל לראות את היופי בשפה הנכחדת הזו. “הדיאלקט הארמני המערבי נמצא כרגע בסכנה.

 

משתמשים בו רק בתפוצות, אז למי שמדבר בדיאלקט הזה בדרך כלל אין הבנה טובה של השפה, כי הוא יכיר טוב יותר את השפה של המקום שהוא חי בו”, הוא אומר. הערב ומחר ייתן סהיגאן הרצאה מוזיקלית בנושא בהיכל התרבות בתל אביב, במסגרת פסטיבל פצ’ה קוצ’ה ה־21, שילווה במופע עם כלי הקשה מסורתיים, גיטרה ודודוק (חליל ארמני).

 

סהיגאן. מחיה במוזיקה שלו שירים ארמניים בני 300 שנה סהיגאן. מחיה במוזיקה שלו שירים ארמניים בני 300 שנה צילום: fadi dahabrah

 

סהיגאן נולד וגדל ברובע הארמני בירושלים, שבו חיה משפחתו כבר שלושה דורות, משנת 1921. הוא למד ממשל ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ותואר שני במדע המדינה בבודפשט. ואז החליט להיות מוזיקאי במשרה מלאה. בנוסף לקריירת הסולו שלו, שבה הוא מבצע מוזיקה ארמנית מסורתית, הוא גם עומד בראש ההרכב Apo and the Apostles, הרכב פופ־פולק בערבית, שהגיע למיליוני צפיות ביוטיוב. עד סוף השנה ייצא אלבום חדש שלהם, שסנונית מתוכו, השיר הרקיד והכיפי "Mbarak", יצא בשבוע שעבר.

 

בהרצאה יתמקד סהיגאן באתגרים שבהיותו ארמני־ירושלמי, שדובר ארבע שפות. “בכל שפה אני אדם אחר. כשאני מדבר ארמנית, אני רגוע, אני בבית. באנגלית יש לי ביטחון גבוה. בערבית אני שטחי, כי אני לא זוכר את המילים היותר מסובכות. ובעברית אני דפנסיבי, כי אני משתמש בה בעיקר בסיטואציות של קונפליקט, כמו משרד הפנים או בצ’ק פוינט. אני מנסה לשיר בכל השפות האלה בפרויקטים השונים שלי, כדי להוציא אותם מהקונטקסט של היומיום”.

 

לז'אנר הפולק, מסביר סהיגאן, יש חשיבות רבה כמשמר מסורות עתיקות. “זה הז'אנר הכי חשוב, כי הוא הבסיסי ביותר, זה האופן העתיק ביותר לכתיבת שירים. הסיבה ששירי פולק שורדים כל כך הרבה היא שיש בהם קסם מיוחד. כולם אוהבים פולק כי זה מוכר להם.

 

"בכל יום אני יושב ומחפש ברשת שירים ארמניים בני 200 או 300 שנה. כך, למשל, גיליתי את השיר ‘מוּרָאד שלי’, שבו בחורה ששרה לאמה על כך שהיא מאוהבת בגבר בשם מוראד ורוצה להתחתן איתו. רוב השירים המסורתיים הארמניים קשורים באהבה, ואני מנסה להחיות אותם כדי שיוכלו לשרוד לפחות עוד מאה שנה. בכל כמה מאות שנים צריך למתג את השפה מחדש, לתת לה קצת יותר סקס אפיל. אם הקהל יעזוב את ההרצאה עם הערכה כלשהי לפולק ארמני, אני אהיה שמח”.

 

כישראלי־ארמני, אתה מאמין שהמדינה תכיר בשואה הארמנית?

“אנחנו הארמנים אומרים שישראל תכיר בשואה הארמנית אחרי שטורקיה תכיר בה, כי הממשלה הישראלית הראתה שוב ושוב היעדר מוסר ועקרונות. אני לא מצפה שזה ייגמר בקרוב. בכנות, כבר השלמתי עם זה”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x