מוזיקה

רואים את היער: הקסם המוזיקלי של Forestt

ההרכב המקומי פורסט כבשו את הפלייליסט עם מתח בין עדינות לסערה ועולמות פגאניים קסומים

ניצן פינקו 08:5613.03.19

גם אם אתם לא מכירים את השם “Forestt”, אין סיכוי שפספסתם את השירים שלהם, ובראשם הלהיט “To the Sea”. בשיר העדין נפרשים לאט כינורות וחלילים, ולצדם קולה העדין של אור (אורקה) טפלר, סולנית ההרכב וכותבת רוב החומרים שמושפעים משירי פולק עתיקים על נוודים שמטיילים ברחבי העולם. פורסט הם להקה־תופעה שמגיעה מהשטח, עם הופעות בכל הארץ כבר מ־2015 והרבה עבודה קשה של ששת הנגנים, שכולם מוזיקאים במשרה מלאה.

 

 

להקת “פורסט” (אור טפלר שנייה משמאל). הכלאה בין מסורות פגאניות לחיים היפיים להקת “פורסט” (אור טפלר שנייה משמאל). הכלאה בין מסורות פגאניות לחיים היפיים

 

ההצלחה של “To the Sea”, מספרת טפלר, בת 36, שמתגוררת במושב תלמי אלעזר, פתחה לא מעט דלתות ללהקה."להגיע לפלייליסט יום בגלגלצ ולעלות במעלה המצעד הישראלי זה לא מובן מאליו, ובהחלט השפיע על כמות האנשים שמגיעים להופעות ומכירים את המוזיקה. אנחנו מרגישים שקיבלנו הזדמנות משמעותית להוכיח את עצמנו". במוצאי שבת (16.3) הם יחגגו את ההצלחה בהופעת סגירה של סיבוב ההופעות האחרון באברהם הוסטל בתל אביב.

 

טפלר שומרת על עמימות בנוגע למקורות הטקסטים, אבל מסכימה לגלות שההשראה להם מגיעה מעולמות הניו אייג': שמאניזם, פגאניזם וטקסים יהודיים, היא מבהירה. "אני חיה אורח חיים רוחני, ומחוברת למסורת השמאנית ולשירת בית הכנסת. אני מין הכלאה של מסורות עתיקות ופגאניות לבין חיי החופש המעורטלים ההיפיים. חשוב לציין שאני בהחלט סטיית תקן בהרכב".

 

כמי שמורגלת בישיבה סביב מדורות השבט, שיריה אכן מתארים הרפתקאות ומסעות רחוקים. ב”Amalia”, למשל, מתואר מפגש עם אשה פתיינית ומסוכנת ש"מתעללת בך רק באמצעות החיוך שלה". טפלר לא אוהבת לפרש את השירים יותר מדי, אך מוכנה לחשוף ש"השיר ‘עמליה’ הגיע אחרי מפגש שהיה לי עם בחורה שהיא בעצמה מן מוזת־על כזו. אבל הטקסט מתעסק יותר במהות שמתגלה כשמגיחה לחיינו אנרגיה שמגרה את החושים שלנו, כמו מאהבת, הפרי האסור".

 

גם האפילה של הכותב הגותי אדגר אלן פו מתבטאת בצליל של הלהקה, שנשאבת לעולמות סאונד קודרים של להקות כמו “Death in June” אך לצד זאת נמצא החליל של רות דנון שמקרב את המאזינים אל השירים.

 

מפתה להכניס את אלבום הלהקה “Into the Woods” להגדרה המיושנת של "מוזיקת עולם", בהיעדר אפשרות לשייך אותם לתקופה או למקום ספציפיים: כל השירים אקוסטיים, אך עליהם נבנות שכבות על גבי שכבות של מקצבי פולק מסעירים וסוחפים, שלפעמים מתנגשים עם ההגשה המינימליסטית והמעודנת של טפלר, ולפעמים מתמקדים בה.

 

ההופעות של הלהקה הן חוויה אינטנסיבית. כשצפיתי במופע בבארבי בשנה שעברה הרגשתי מוצפת, גם בגלל העושר של הנגינה על הבמה, וגם בגלל האנרגיה של טפלר. הלהקה מופיעה גם בעולם, וזוכה להצלחה בעיקר בגרמניה ובמזרח אירופה, אך אחד מהרגעים הכי משמעותיים עבורה היה בכל זאת בהופעה בארץ, מספרת טפלר: " לפני שנתיים, בפסטיבל אימג’ין, רבע שעה לפני העלייה לבמה, התחיל לרדת מבול באמצע המדבר. היה ברור שלא נוכל לנגן על הבמה המרכזית. מאוד רצינו להופיע והצענו לבצע מופע אקוסטי באחד מהחללים הסגורים. נדחסנו עם מקסימום קהל שהיה אפשר לדחוס לתוך מתחם מקורה, הדלקנו נרות, ובחושך ביצענו הופעה בלי חשמל לקהל מתמסר. עבורי זה היה אחד מרגעי השיא בקריירה, הרגשתי כמו טרובדורית. הכי אותנטי ונקי שיש".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x