בצלאל באום אל־פחם: משיק מרכז חדש למצוינות

"יש מחסור בחינוך וחשיפה לאמנות בתוך החברה הערבית", אומרת סופי שעאר שניר, ראשת המרכז החדש למצוינות של בצלאל שמושק בימים אלה באום אל־פחם. "אין נגישות לעולם הזה, בטח שלא לאמנות כהשכלה גבוהה. גם אני, כילדה שגדלה ביפו, לא הכרתי את העולם הזה. מעולם לא הלכתי לשום גלריה או מוזיאון".

את הפרויקט יזמה הנהלת האקדמיה הירושלמית בשיתוף קרן אדמונד דה רוטשילד, והיא כוללת עוד מרכז באופקים ומרכז ותיק שכבר עובד מספר שנים באקדמיה עצמה. מטרתו היא לאפשר הכנה מקצועית רצינית לבני נוער שנמשכים לתחום האמנות ואין להם גישה אליו ביום יום, כדי לאפשר להם השתלבות בלימודים הגבוהים באמנות. "אלה בני נוער מכיתה י' עד י"ב שלא יודעים אפילו לאן אפשר להגיע בתחום", מסבירה שעאר שניר.

שעאר שניר במרכז המצוינות. "גם אני, שבאתי מיפו ולמדתי בבי"ס יהודי, קיבלתי שוק בבצלאל" צילום: אלעד גרשגורן

"המפגשים שלנו מתקיימים אחת לשבוע, במשך 4 שעות, בגלריה לאמנות באום אל־פחם בניהולו של סעיד אבו־שקרה, שסיפקה לנו את התשתיות. כרגע רשומים בתוכנית 30 תלמידים, והיו עוד שדחינו מפאצתת חוסר מקום".

מה ההבדל בין זה לבין חוג אמנות רגיל?

"זה ממש לא חוג. אלה סדנאות ארוכות שעושים בהם הרבה מעבר לכלי חרס", צוחקת שניר. "התכנית כוללת סדנאות במדיות אמנותיות כמו ציור, צילום, וידאו, פיסול, עיצוב תעשייתי וגרפי וגם שיעורי העשרה כמו סיורים במוזיאונים וגלריות. המרצים הם בוגרי בצלאל. זה משהו שדומה יותר למכינות קדם־אקדמיות לאמנות, אבל הרבה יותר ארוך והרבה יותר אינטנסיבי".

שעאר שניר (27) היא בוגרת החוג לצילום בבצלאל, ובארבע השנים האחרונות ניהלה את מרכז החינוך למבוגרים בספריית לוינסקי.

"כשהתחלתי את לימודיי בבצלאל, הייתי בשוק — למרות שגדלתי ביפו ולמדתי בתיכון יהודי, ולמרות שהשתתפתי במכינה קדם אקדמית בגיל 17. ממש הרגשתי את הפער בין היהודים לערבים. הם הכירו אמנים, ביקרו במוזיאונים, היה להם רקע. אני בעיקר בהיתי בהם ותהיתי איך הם בכלל יודעים שתערוכה מסוימת מוצגת במקום מסוים. אז אני מדברת גם מניסיון אישי. המטרה של המיזם הזה הוא לסגור את הפער שיש בין התרבויות כדי שסטודנטים לא יגיעו ויהיו בשוק כמוני. והרעיון הוא שעם הזמן הוא יגיע למקומות נוספים בפריפריה — לא רק במגזר הערבי".