$
פנאי

גדנ"ע בחדר הבריחה: הענף מגויס לצה"ל

ענף חדרי הבריחה ממציא את עצמו מחדש: חדרים שהקים יוצא חיל האוויר רוצים לעודד גיוס ולהכין תיכוניסטים לשירות בצה"ל

עדי אהרוני 08:3310.02.19

חדרי הבריחה בישראל עברו תהפוכות רבות. מתחילתם ב־2014 כתופעת שוליים של משוגעים לדבר הם צמחו לטרנד לוהט, התגלגלו לבועה מנופחת יתר על המידה, ולבסוף גם הפיצוץ הגיע.

 

כיום, אחרי שהאבק שקע, הם חייבים להמציא את עצמם מחדש. חברת QuestAir (קווסטר), המפעילה מתחם חדרי בריחה בתל אביב, עושה זאת באמצעות שני חדרים שיכשירו את הדור הבא של טייסי חיל האוויר, חדר שמחופש לגנזך צה"לי, פרויקט לפיתוח ערכות בריחה ניידות עם רשת תיכוני אורט וחדר בריחה שהוא מרכז למיון עובדים.

 

חדר בריחה במתחם של קווסטר. 500 מבקרים בשבוע חדר בריחה במתחם של קווסטר. 500 מבקרים בשבוע צילום: עמית שעל

 

"הכלי הזה, מלבד היותו מגניב ומאתגר, משמש אותנו להעברת מסרים, תכנים וערכים מוספים, מין סימולטור שבסופו אפשר לערוך תחקיר ולהסיק מסקנות", אומר ג' (פרטיו חסויים), בעלי קווסטר. הצורך הזה, להקנות לאנשים חוויה שמלבד פאן טהור יוכלו לצאת ממנה עם תובנות פרקטיות, בוער אצלו בעצמות עוד משירותו בחיל האוויר, והערכים שהוא מבקש להנחיל קשורים ברובם לערכי צה"ל. את קווסטר הוא הקים לפני יותר משנתיים, אבל גם היום הוא נמלא התרגשות רק מלדבר עליו. "מגיל קטן אני אוהב מאוד ליצור. כילד הייתי בונה דברים ופותר חידות ותשבצי היגיון בלי סוף. הסלון בבית שלנו היה מלא במשחקי חשיבה. אני מרגיש שזכיתי לעסוק במה שאני הכי אוהב לעשות".

 

בתקופה שבה חדרי בריחה רבים הופכים לא כלכליים ונסגרים, החדרים של קווסטר, ברחוב שפע טל בתל אביב, מושכים אליהם כ־500 מבקרים בשבוע, ומדורגים בעשירייה הראשונה בפורטלים מובילי דעה. חלקם עוסקים בטיסה, ומטרתם להמחיש, בין השאר, את החוויה מנקודת המבט של היושב מאחורי ההגאים.

 

הרצון של ג' להעביר את אותם המסרים הביא אותו לבנות גם בירושלים חדר שיעורר אצל בני הדור הצעיר את התשוקה הגדולה להתגייס ולבחור בשירות משמעותי. "יש מקום שנקרא בית נחמיה שמטרתו לחשוף ולהכין את הנוער לצבא. היה שם מרתף נטוש, ואנחנו הפכנו אותו לסוג של גנזך צה"לי שמרושת חידות בנושאי יחידות, רמטכ"לים, מלחמות ישראל. בסוף הפעילות יש מנחה שמעבד איתם את החומר ומדבר על מנהיגות, הובלה, עבודת צוות וחלוקת עבודה. הם מרגישים חלק ממשימה, מארגון שיש לו מטרה. זה פותח להם את התיאבון".

 

התחושה שחדרי הבריחה הם מדד לעבודה בצוות הביאה את חברי קווסטר ליצור שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם מכון אדם מילא, שמפעיל מרכזי הערכה לעובדים, ולפתח חדר שמחליף את המבחנים המיושנים. "חדרי בריחה מבליטים דינמיקה קבוצתית. תמיד יש מוביל סמוי ולא סמוי, זה שמשתיק את כולם וזה שעושה בלגן. יש פה סוג של 'האח הגדול'. הנבחנים שוכחים ברגע שיש מצלמות בחדר, וההתנהגות שלהם טבעית".

 

קווסטר לא עוצרים כאן, וכבר שנה שהם מוציאים את הפורמט מגבולות החדר. "כשיצאנו לדרך זיהינו את הצורך של אנשים שיגיעו אליהם ורצינו להעביר את החוויה להרבה אנשים. משם נולדו חדרי הבריחה הניידים, המיועדים לעד 250 איש שמחולקים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת ערכה, והכל קורה על השולחן. בהתחלה חששנו, כי אין כאן מעברים סודיים או מכונות עשן כמו בחדרים הרגילים. אבל מהר מאוד גילינו שהאלמנט של התחרות מכניס לחץ וטירוף שמפצים בענק".

 

את מורשת ערכות הבריחה הניידות החליטו בקווסטר גם להעביר הלאה, ויצרו שיתוף פעולה עם רשת תיכוני אורט, שבמסגרתו תלמידים מפתחים ערכות כאלה בעצמם. "הכשרנו מורים שמלווים את התוכנית. כל תיכון מינה מנהלי פרויקט ותכנן לוח זמנים ובסוף נערכת תחרות. הערכה לא חייבת לכלול מחשבים או מנגנונים משוכללים. אפשר לבנות ערכה מצוינת עם בולי עץ, גלגל של פח אשפה ופנס של אוטו".

 

ההייפ העצום סביב חדרי הבריחה דעך, והמון חדרים נסגרו. יש עתיד לז'אנר?

"כרגע השוק בתהליך של איזון: החדרים שמתפשרים על הסטנדרט או לא מצליחים לעמוד בו נסגרים, והחדרים ששומרים על איכות וחוויית משתמש טובה וכל הזמן מחדשים יעבדו עוד הרבה זמן. זה כמו באולינג או מיני־גולף: בהתחלה היתה הצפה ואז קרה איזון טבעי. בהרבה מקומות בעולם האיזון כבר נעשה, ויש חדרים שפעילים עשור. אין סיבה שזה לא יקרה גם פה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x