$
קולנוע וטלוויזיה

המפץ הקטן: תנו לפִּיפּוֹש לנצח

פיפוש היה חלוץ משחקי הקווסט בישראל, שנהפך לקאלט בזכות הומור דבילי. קמפיין חדש להחיותו מעיד שגם בארץ יש קהל למשחקי אינדי צנועים. מדור שבועי חדש שיוקדש לתרבות דיגיטלית

עמית קלינג 08:2627.12.18

"'פִּיפּוֹש' היה כמו הקומביינר הראשון שחרש תללים בשפרעם. די מצחיק להסתכל עליו אבל לא הרבה יותר מכך". הטקסט המשונה הזה פותח את הקמפיין למימון המונים של החייאת סדרת המשחקים החשובה ביותר — טוב, היחידה — שנעשתה בישראל על תפר המילניום, "פיפוש". זה היה משחק הרפתקאות (קווסט) פשוט יחסית ברמה המשחקית, שסוד קסמו היה ההומור ששילב בין הנונסנס של הכותרים של לוקאסארטס וסיירה ("יומו של הטנטקל", "לארי") לבין הפראות של ערוץ 2 הניסיוני. התוצאה: דמויות גסות, קטנוניות ומטומטמות ושפה דחוסה ועמוסת פאנצ'ים.

 

פיפוש היה פרי עמלם של שני אחים, רנן (רנארד) ורועי גלוזמן, שפעלו במסגרת חברת גיליוטין. כעת, 15 שנים לאחר שסגרו את החברה, האחים גלוזמן מתכננים להשיק משחק המשך לפיפוש, שייצא בסתיו הבא למובייל, לטאבלטים ולמחשב ויתפרש על ארבעה פרקים.

 

 

קונספט ארט מתוך קמפיין הגיוס קונספט ארט מתוך קמפיין הגיוס איור: אמיר דוויק

 

 

"המשחק שלנו אף פעם לא פנה לגיימרים", מסביר רנן גלוזמן, כיום ד"ר להיסטוריה שחתום על הקמת התוכנית לפיתוח משחקי מחשב בבית ברל. "אנחנו עשינו משהו מאוד לייט מבחינה משחקית, כמעט קומיקס אינטרקטיבי. בכל פעם שניסינו ללכת לכיוונים אחרים, זה לא היה מוצלח. מה ש'פיפוש' טוב בו זה להיות משוגע, להיות הזוי ולספר סיפור טוב עם דגש על הומור ועל ישראליות".

 

גם בזמן אמת "פיפוש" הלך נגד הרוח שנשבה באותם זמנים בתעשיית המשחקים. כשהוא יצא לשוק בשנת 1999 תעשיית הגיימינג הישראלית הסתכמה בכמה לומדות לגיל הרך וסימולטור טיסה אחד. ואילו ז'אנר הקווסטים, שאליו השתייך פיפוש, נחשב בעולם לסוס מת. הז'אנר שלט ביד רמה בשוק המשחקים בתחילת שנות התשעים, אבל עם פרוץ התלת־מימד לחיי הגיימרים באמצע העשור, הקווסטים הרגועים יחסית לא הצליחו לעמוד בקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות, שהיטיבו בעיקר עם משחקי יריות. גם אורך החיים הקצר שלהם — ברגע שידעת איך עוברים קווסט, לא היה כל אתגר בלשחק בו שוב — הזיקו למכירות. אבל בעשור האחרון הז'אנר זכה להזרמת חמצן מפתיעה הודות לפריחה של מפתחי משחקים עצמאיים.

 

   איור: אדיר פריוור

 

האם ל"פיפוש" הצנוע יש סיכוי בשוק הגיימינג העכשווי? לגלוזמן אין יותר מדי אשליות. "אנחנו עובדים מתוך חדוות היצירה כי זה משחק שאי אפשר להצדיק משום כיוון כלכלי. ב־2003 סגרתי את החברה כי אנשים לא קנו, רק צרבו. המשחקים האחרונים בסדרה היו פלופ והגיעו מים וחשבון חשמל עד נפש. בזמן אמת, קנו את

המשחקים שלנו אולי 6,000 איש, אבל עם הזמן התפתחה קהילה מאוד גדולה של אנשים שאוהבים וזוכרים את 'פיפוש'. הם ניהלו במהלך השנים קבוצות פייסבוק, אירגנו אירועים וביקשו כל הזמן משחק חדש".

 

גם כאן הלכו האחים גלוזמן נגד הזרם והשיקו את קמפיין המימון שלהם דווקא באתר פטראון, שכמעט ואינו מוכר בארץ, ומתבסס על תרומות חודשיות קטנות וקבועות ולא על תשלום חד פעמי. "זו בחירה מאוד לא שגרתית, אבל אתה לא ניגש להדסטארט ולקיקסטארטר כשאין לך כלום ביד חוץ מרקורד עשייה ונוסטלגיה. אנחנו לא עומדים לקראת מכירה מיידית, אנחנו בשלבי פיתוח מוקדמים. כרגע אנחנו רוצים זמן וכמה זוזים ביד כדי ליצור בשקט נפשי.

 

"החזן שר טוב יותר כשיש לו שני רוגעלך בכיס", אומר גלוזמן בפיפושיזם אופייני. והוא צודק: מה שתמיד היה חכם בהתנהלות של גיליוטין היה שהם מעולם לא קפצו מעל הפופיק. "פיפוש" לא היה משחק לכולם, אבל הוא היה משחק בדיוק עבור מספיק אנשים כדי שיצדיק קאמבק.

 

מה זה קווסט?

ז'אנר של משחקי הרפתקאות שמבוסס על פתרון חידות ודיאלוגים עם דמויות. פרח בתחילת הניינטיז, דעך בסוף העשור וקם לתחייה בעשור האחרון עם פריחת משחקי האינדי.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x