מחושבות: העונה השנייה של מכושפות כבר פה

הערב ישודר הפרק השני בסדרה "מכושפות: הדור החדש" (yes), שמחזירה למסך את "כוח השלוש" מהניינטיז. ממש כמו בסדרה המקורית, שלוש אחיות ברונטיות מגלות שהן מכשפות (טובות) שתפקידן להציל את העולם משדים, רוחות ומפלצות למיניהן.

"מכושפות" היתה להיט היסטרי, ובארה"ב היא אחת הסדרות הפופולריות ביותר לצפיית בינג’. מי שהביא אותה לעולם למשך שמונה עונות (2006-1998) הוא מפיק־העל אהרון ספלינג, שיצר להיטים טלוויזיוניים רבים על פני חמישה עשורים. ספלינג גם הביא לסדרה את שאנן דוהרטי, שעזבה את "בוורלי הילס 90210" שלו ארבע שנים קודם לכן; את אליסה מילאנו מ"מי הבוס?", ששיחקה אצלו ב"מלרוז פלייס"; ואת הולי מארי קומבס, שאף אחד לא יודע מאיפה הוא הביא אותה ולמה. גם הפעם דוהרטי עזבה לפני הסוף, ובעונה הרביעית הוחלפה על ידי כוכבת האינדי בדימוס והסיוט הכי גדול של הארווי ויינשטיין בהווה, רוז מקגוון.

"מכושפות: הדור החדש" צילומים: באדיבות YES

"מכושפות", אף שהיתה מעין חיקוי של "באפי ציידת הערפדים" שעלתה שנה קודם לכן, היתה להיט היסטרי. "באפי" היתה הסדרה האינטליגנטית והמתוחכמת יותר, והגיקים ואניני הטעם העדיפו אותה, אך רבים חשבו ש"מכושפות" היא סדרה סקסית יותר, כשלמעשה היא פשוט היתה סדרה אהרון ספלינגית יותר – משמע, בעלת אפיל רחב יותר. כמקובל אצל ספלינג, היא היתה די מטופשת, אך עדיין קיבלה את הקרדיט כתוצר טלוויזיוני של ימי גל הפמיניזם השלישי. וחייבים להודות שהעיסוק במאבקן של שלוש נשים צעירות וחזקות בהגדרה עצמית, דרך הפריזמה ההיסטורית שבה כל אשה חזקה נחשבת למכשפה, הוא רעיון לא רע.

הניסיון הנוכחי להרים את הריבוט המרגש של הסדרה העל־טבעית הוא לא הראשון. ב־2013 פורסם כי היוצר של "שולחן לחמישה", עוד סדרת ניינטיז פופולרית, עובד על אחד כזה. מקגוון צייצה שזה פתטי, מילאנו צייצה שלא עבר מספיק זמן, וקומבס צייצה שהכל הוא ריבוט ומי שחושב אחרת כנראה לא קרא מספיק שייקספיר. לבסוף הפרויקט לא יצא לפועל, ונאלצנו לחכות למכושפות עוד כמה שנים. עתה הן חוזרות — בטיימינג מושלם.

אין תקופה מתאימה יותר מימי metoo# הסוערים כדי להפיק גרסה מחודשת לסדרה המקדשת את הסיסטרהוד ומתיימרת לקדם אג’נדות פמיניסטיות. רק באוקטובר האחרון הופק ריבוט לסיטקום הניינטיזי "סברינה המכשפה הצעירה" (עוד סדרה על מכשפות). בסדרה החדשה, "הרפתקאותיה המצמררות של סברינה", ממש כמו במקורית, ניכרים כבוד לקהל היעד (נערות מתבגרות) ורגישות למיעוטים (אתניים ומגדריים, כולל דמות א־בינארית). ב"מכושפות: הדור החדש", לעומת זאת, נראה כי מדובר בעיקר בניסיון מאולץ לדחוף רפרנסים להעצמה נשית ולינגו פמיניסטי עכשווי לאן שרק אפשר. כבר בפרק הראשון האחות האמצעית תולה פוסטרים של "Time's Up" בקמפוס של הקולג' ומתכוננת להפגנה נגד מרצה המואשם בהטרדה מינית. כשהיא רואה זוג הטרוסקסואלי מתמזמז במסיבת קולג', היא מסננת לעבר הבחורה שהמשמעות של הסכמה היא שהיא יכולה לשנות את דעתה בכל רגע. המילה "סיסג'נדר", אם תהיתם, נזרקת לאוויר כבר בדקות הראשונות.

כוכבות הסדרה מהניינטיז צילומים: באדיבות YES

כמו בסדרה מהניינטיז, שלוש המכושפות הן ברונטיות, אלא שבשם הדייברסיטי, ב"דור החדש" — שפיתחו יוצרות "ג'יין הבתולה" (דתייה לטינית) — הגיבורות כהות יותר: נראה ששתי האחיות הצעירות אמורות להיות היספניות (בגילומן של מלוני דיאז הפורטו־ריקנית ושרה ג'פרי החצי־שחורה חצי־קנדית אבוריג'ינית), ואילו האחות הבכורה, שיש לה אב אחר, אפרו־אמריקאית (מדלן מנטוק הבריטית החצי־אפרו־קאריבית). פוליטיקת הזהויות האופנתית לא מסתיימת במוצא האתני: אמן של האחיות היא ראש מחלקת לימודי מגדר בקולג' המקומי והאחות האמצעית לסבית.

על הנייר הכל נכון, אפילו נכון מדי. השאלה היא מה הן יצליחו לעשות עם זה, מעבר לסימון וי ברשימה של הסממנים שכל סדרה עכשווית על נשים צעירות צריכה לכלול. אם לשפוט על פי שני הפרקים הראשונים — שמתאפיינים בתסריט ומשחק נוראיים — נראה שלא יותר מדי.