• תפריט
קולנוע וטלוויזיה

יום הקולנוע הישראלי: 5 סרטים ב־10 שקלים

לרגל יום הקולנוע הישראלי, שיתקיים מחר, חמישה סרטים מקומיים ששווה לראות (ובזול)

יאיר רוה 09:3916.10.18

מחר יתקיים יום הקולנוע ישראלי, שבו כל בתי הקולנוע בארץ יקרינו כל היום 32 סרטים מקומיים ב־10 שקלים לכרטיס. בחמש השנים האחרונות היה היום הזה חגיגה של ממש, כששובץ סמוך לטקס פרסי אופיר ונתן לקהל הזדמנות להכיר את המועמדים. בשנה שעברה, למשל, נמכרו 120 אלף כרטיסים. השנה הוא חל יותר מחודש לאחר הטקס - מה שמצנן במקצת את ההתלהבות - וכן בשבוע שבו שרת התרבות מירי רגב ניסתה להעביר תיקון בעייתי לחוק הקולנוע. השנה זו חגיגה חמוצה של תעשייה במשבר.

 

בין 32 הסרטים יש כמה שבולטים במיוחד. חלקם כבר מוקרנים בבתי הקולנוע, ובראשם "הבלתי רשמיים" ו"אוויר קדוש", שני סרטי ביכורים, שניהם סאטירות פוליטיות־דתיות שנונות עם הברקות קולנועיות רבות וחוש הומור משובח. יש להניח שהקהל הרחב ינצל את ההזדמנות להשלים צפייה ב"שרוכים" (שכבר צפו בו 50 אלף איש) וב"אופה מברלין" (120 אלף צופים) - שני הלהיטים הישראליים היחידים עד כה לשנת 2018.

 

מלבד אלה יש עוד שישה סרטים שיוצגו מחר בהקרנות טרום־בכורה ושווה להגיע בשבילם לבתי הקולנוע.

 

"סיפור אחר"

 

סרטו החדש של אבי נשר, ה־11 במספר, יהיה ככל הנראה המבוקש ביותר בקופות מחר. הוא מספר על פסיכולוג (יובל סגל) שגרושתו ואביו (ששון גבאי, שגונב את ההצגה) מזעיקים אותו מארה"ב כדי למנוע מבתו (ג'וי ריגר) להתחתן ולחזור בתשובה. כפי ששם הסרט רומז, בתוך הסיפור הזה מסתתר בעצם סיפור אחר. הסרט צולם בקיץ שעבר וכבר הספיק לערוך הקרנת בכורה עולמית בפסטיבל טורונטו והקרנת בכורה מקומית בפתיחת פסטיבל חיפה. ב"סיפור אחר" נשר ממשיך להוכיח שהוא מאסטר של קולנוע, נגיש רגשית לקהל, גדוש הומור ודמעות, אבל שהוא גם שרטט חד של פני המדינה. סרטיו אישיים מבלי שהם אוטוביוגרפיים, וחברתיים מבלי שהם יהיו פוליטיים, והוא במאי אדיר.

 

 

"סיפור אחר". עוד הוכחה לכך שאבי נשר הוא מאסטר "סיפור אחר". עוד הוכחה לכך שאבי נשר הוא מאסטר צילום: איריס נשר

 

"פרה אדומה"

 

סרט הביכורים של ציביה ברקאי זכה בפרס הראשון בפסטיבל ירושלים. הוא מספר על רב קיצוני (גל תורן, שעושה תפקיד נפלא) שחולם על הקמת בית המקדש ועל יחסיו עם בתו, שאהבתה לנערת שירות גורמת לה להתרחק מתורת אביה. אם נדמה לכם שסרט כזה ינוע לכיוונים בנאליים, "פרה אדומה" לגמרי לא צפוי. חוץ מהעדינות היפה שיש בו הוא מציג יחס יוצא דופן לענייני דת ואמונה.

 

"כאן ועכשיו"

 

רומן שומונוב, בסרט הביכורים שלו, יצר את אחת ההפתעות הגדולות השנה: סיפור קצבי ומרתק, שנראה קצת כמו סרט תיעודי, על הרכב היפ־הופ של עולים חדשים מרוסיה שנלחמים בהזנחה ובגזענות באמצעות מקצבים וחרוזים. המוזיקה (שירים של אקים גולאייב, אלכסנדר רומננקו, ולאד דובינסקי ודידי ארז) גרפה את פרס אופיר.

 

"עץ תאנה"

 

סרטה של עלם־וורק דוידיאן, גם הוא סרט ביכורים, צולם באתיופיה ומספר את סיפור הפרידה שלה ממולדתה רגע לפני העלייה לישראל בסוף שנות השמונים. האווירה המוצלחת בסרט מושגת לא מעט בזכות הלוקיישנים יוצאי הדופן והעיצוב התקופתי המרשים, ובעיקר בזכות הצילום של דניאל מילר, שזכה בטקס אופיר ובפסטיבל חיפה.

 

 

"עץ תאנה". עיצוב תקופתי מרשים "עץ תאנה". עיצוב תקופתי מרשים צילום: דניאל מילר

 

"הד" ו"מראות שבורות"

 

יום הקולנוע הוא הזדמנות לבדוק בסלחנות שני סרטים שלהם התחלות מצוינות ומבטיחות: "הד" מתחיל בסצנות נפלאות ומסוגננות ותחושה שהנה אנחנו נכנסים לפילם נואר מותח; "מראות שבורות" מתחיל באופן אינטנסיבי ומסעיר. שניהם מתפזרים ומתאדים באמצע. גם "הד" וגם "מראות שבורות" הם סרטי בוסר שמשמשים תרגילים מעניינים בסגנון.

 

 

מתוך "פרה אדומה". יחס יוצא דופן לענייני דת ואמונה מתוך "פרה אדומה". יחס יוצא דופן לענייני דת ואמונה

 

למי מכם שמחפשים לצפות במשהו קצת פחות סטנדרטי, חפשו את סרט האנתולוגיה המצוין "וויס אובר" ואת הסרט התיעודי "יונתן אגסי הציל את חיי".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x