$
אמנות ועיצוב

מעצבי כל העולם התאחדו

פרנקי רטפורד היתה מעצבת גרפית מתוסכלת שלא מצאה עבודה. אז היא יצאה למסע עולמי שבו איגדה 152 אלף מעצבים תחת אתר אחד שמחבר אותם למעסיקים. רגע לפני שתגיע לתל אביב, היא מסבירה למה התעשייה זקוקה לקהילה

רעות ברנע 08:2127.08.18

לא פחות מ־152 אלף מעצבים גרפיים מ־24 מדינות שונות כבר חברים בקהילה הבינלאומית The Design Kids, שנועדה לחבר בין אנשי המקצוע, כולל סטודנטים ומעצבים בתחילת דרכם, למעסיקים פוטנציאליים ולקורסים מקצועיים בכל העולם. מאחורי היוזמה הזאת עומדת פרנקי רטפורד (Ratford), שבחמש השנים האחרונות בנתה את הקבוצה ואת האתר האינטרנט הנושא את שמה באמצעות ביקורים ממושכים בארצות הברית, אירופה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, וכחלק מהמשך המסע היא תגיע באוקטובר גם לישראל.

 

הרעיון נולד דווקא כשרטפורד (34) עייפה מעיצוב, המקצוע שעליו חלמה מילדות. היא גדלה בבריטניה, אבל התאהבה באוסטרליה כשביקרה בה כילדה, ותכננה לעבוד דווקא שם. "עבדתי ממש קשה, גם בתקופת הלימודים, גם כדי להשיג אזרחות וגם כדי להיכנס ולעבוד במקום הכי טוב שיכולתי להגיע אליו", היא מספרת ל"כלכליסט". "אבל כשכבר התקבלתי — לא ממש אהבתי את זה. אחרי תקופה של עבודה שלא נהניתי בה החלטתי לקחת חופש ולטייל, כשהרעיון היה לא לגעת בעיצוב בשום צורה בתקופה הזאת. ואז, כשטיילתי במדגסקר, היתה לי מעין התגלות: הבנתי שאני רוצה לעזור למעצבים, לאנשים 'שלי'. שאני יכולה לעבוד בתעשיית העיצוב אבל אני לא חייבת להיות מעצבת, ושיש מקום לעוד דברים בתעשייה הזאת".

 

זה קרה ב־2009, ובשלב ראשון רטפורד השיקה חנות וירטואלית שבה נמכרו עיצובים של סטודנטים ובוגרים, בתקווה שמי שיקנה אותם גם יזכור את המעצבים כשיחפש להעסיק כאלה. במקביל היא המשיכה לעבוד בעצמה, בארבע עבודות שונות, לא רק כדי להרוויח כסף אלא גם כדי להכיר את הענף טוב יותר ולגלות מה מה חסר בו. 

 

"אחרי ארבע שנים הבנתי שהתעשייה זקוקה לקהילה וצריכה מאגר מידע גדול שבו תרוכז כל האינפורמציה, מכל מקום בעולם. ב־2013 יצאתי לטיול גדול ברחבי אוסטרליה, שבו פגשתי מעצבים מובילים וסטודנטים, קיימתי הרצאות, שיחות וסדנאות והפקתי תערוכות לבוגרים. זה הלך ממש טוב, והוכיח לי שאני חייבת להיות בשטח כדי להכיר את האנשים — זה שונה מאוד מהקהילות הווירטואליות הרבות שקיימות היום: אני מכירה את האנשים באופן אישי, יודעת איפה כל אחד עבד, מה ההתמחות שלו ואיך קוראים לכלב שלו, ברמה הזאת", היא צוחקת.

 

תמונות ממסעותיה של רטפורד בעקבות מעצבים בעולם תמונות ממסעותיה של רטפורד בעקבות מעצבים בעולם

 

היא היתה עד כה ב־80 ערים בעולם, הכירה את המעצבים ואת הכלבים שלהם, הכל בכוחות עצמה (עד שהשנה צירפה שותפה שעשתה את אותו תהליך במדינות דרום אמריקה). כשהיא לא בדרכים, אגב, רטפורד חיה קצת אוף דה גריג — עד לא מזמן בבקתה בטזמניה, ובאחרונה בקרוואן בביירון ביי שלחופה המזרחי של אוסטרליה.

 

ללמוד הכל על כל סצינה

 

מה המטרה העיקרית של המיזם?

"בשלב הראשון, לייצר הכרות בין סטודנטים ובוגרים לתעשייה. ברוב המקרים מי שסיים את לימודיו לא לגמרי מבין מה התעשייה צריכה ומה היא דורשת. יש מקום לכולם, אני מאמינה שכל מעצב יכול להשיג עבודה, אבל הוא צריך להיות אקטיבי. כשאני מגיעה לעיר מסוימת אני מגיעה לכל גורמי המפתח בענף באותה העיר. אם אנחנו בונים, עכשיו, למשל, את הקהילה התל־אביבית, אנחנו צריכים להכיר את כל בתי הספר שבהם לומדים עיצוב גרפי, לראיין את המעצבים והסטודיואים המובילים בתחום, להיות מודעים לכל הכנסים והסדנאות וכמובן לדעת אילו משרות פנויות יש. כך, אם סטודנט מסידני רוצה לעבוד בעיצוב בתל אביב הוא יכול ללמוד הכל על הסצינה המקומית ואפילו להגיש בקשה לעבודה אונליין, דרך האתר. אני גאה להגיד שכל מי שניסה למצוא עבודה בעיצוב דרך המיזם — הצליח. ומדובר בעשרות אלפים".

 

פרנקי רטפורד פרנקי רטפורד

 

מי מממן את כל זה?

“אנחנו לא רוצים לקחת כסף מהסטודנטים, כי אין להם והמטרה היא לעזור להם להצליח. ואנחנו לא לוקחים מהמעסיקים, כי הם הרי לא צריכים אותנו. לכן פנינו לספונסרים שתומכים במיזם. אחד הגדולים הוא Wix (חברה ישראלית שמשווקת בעולם כלים לבניית אתרים). בזכות החסות שלהם גם הגעתי כבר לבקר בישראל, במאי, והתחלתי לחקור את הסצינה המקומית".

 

איך נראים הטרנדים

 

הביקור הבא של רטפורד כאן יתקיים כאמור באוקטובר, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי OFFtlv במוזיאון תל אביב. זהו אחד האירועים הגדולים בעולם בתחום העיצוב החזותי, שהחל בברצלונה אבל בשנים האחרונות התארח בלונדון, מילנו וערים נוספות. רטפורד תנצל את ההשתתפות שלה באירוע כדי להעמיק את היכרותה עם הסצינה, לקראת בניית הקהילה התל־אביבית שבתוך הקהילה הבינלאומית שלה.

 

 

עד כמה האופי של סצינת העיצוב כל עיר ייחודי ושונה מבערים אחרות?

"כל עיר שונה, ומושפעת מהכלכלה המקומית. ניו יורק ולונדון הן קובעות טרנדים, וערים תחרותיות מאוד. מדריד וברצלונה דומות לסידני ומלבורן באופיין — במדריד ובסידני התעשייה היא גדולה ומונעת בידי כסף גדול, בעוד שבברצלונה ומלבורן מתקיימת סצינת עיצוב אמנותית ובוטיקית יותר. וונקובר מוקפת הרים, ולכן צומחים בה הרבה מותגי עיצוב לאאוטדור ולספורט, ובסן פרנסיסקו הרבה מעצבים עובדים בהייטק ומושפעים ממנו. ערים בשוויץ, הולנד ומדינות אירופיות אחרות מבוססות מאוד על מסורות אמנותיות קלאסיות, ואת ההשראה שלהן מקבלות מתוך אירופה, בעוד מעצבים אוסטרליים פונים לרוב לארצות הברית לשם השראה".

 

 

אבל יש טרנדים שרואים בכל מקום?

"כן, הודות לרשתות החברתיות לטרנדים קל לטייל. אני חושבת שהתקופה האחרונה מתאפיינת בעיסוק באוכל ברמה הוויזואלית שלו, במוטיבים כמו עצי דקל, בתבניות עם הרבה חזרות, בצבעי פסטל, ובעיצובים פשוטים ונקיים. אבל לכל מקום יש את הדינמיקה הלוקלית שלו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x