בלדה לחַבּוּשׁ
מהחבוש, ששבה את ליבה של אטאלנטה מהמיתולוגיה, ניתן להכין ריבה מתוקה או להוסיפו לתבשילי בשר
17:5108.08.18
מקורם של הפירות הנוקשים שאינם מתמסרים בקלות הוא בעצי הבר הגדלים בקווקז וברמות של צפון איראן. ניחוחם המיוחד וטעמם העמוק של החבושים הפך אותם לחביבים במיוחד על יושבי העולם העתיק ועד מהרה נפוץ השימוש בהם גם לעולם ההלינסטי ולמזרח התיכון. כנראה שביותם קדם לביות תפוח העץ ושזוהרם עומם עם הופעתו.
היוונים הקדמונים האמינו כי את הפרי הביאה לארצם מהמזרח האלה אפרודיטה. כשהגיע פרקה של הנסיכה אטאלנטה להתחתן הכריזה שתשא לאיש רק את מי שינצח אותה בתחרות ריצה ואילו מי שיפסיד יומת. רבים קיפחו את חייהם עד שהגיע מלאניון ובתרמילו שלושה חבושים שהעניקה לו אפרודיטה לטובת המשימה. בכל פעם שהתקדמה אטלאנטה והחלה לעקוף אותו, שמט מלאניון עוד חבוש על הארץ ואטלאנטה, שלא עמדה בפיתוי הזהוב, התכופפה להרים אותו וכך האטה ממירוצה עד שמלאניון זכה בתחרות ובלבה.
איור: איגור טפיקין
את החבושים מבשלים לריבות מתוקות או לג’לי, מצופה פיסטוקים ושקדים הקרוי “מרמלדה”. היום מכינים אמנם מרמלדות גם מפירות אחרים אך השם המקורי הוא למאכל העשוי חבושים. את הפירות גם מרבים להוסיף לתבשילי בשר וירקות או שמבשלים אותם כקומפוט המוגש קר.
בשוק
חבושים מופיעים במרכולים בעיקר לקראת חגי תשרי אולם בשווקים אפשר למצוא מהם משך תקופה ארוכה יותר. מקפידים לבחור את אלה שקליפתם מתוחה ומבריקה וציפתם נוקשה. אלה שקליפתם מכורכמת התבשלו מדי ומרקמם עשוי להיות ספוגי. כשמאחסנים אותם בבית מקפידים להפריד אותם מפירות אחרים על שום ריחם העז. הם יחזיקו בקלות ימים רבים על הדלפק.
במטבח
את החבושים מביאים מהשוק והם מוכנים לבישול מיד. אפשר לקלוף אותם טרם הבישול ואפשר גם לאחר כעשרים דקות שהם מתבשלים במים רותחים ומתרככים מעט. גרעיני החבוש אינם מומלצים לאכילה שכן הם עשויים להיות רעילים בכמות רבה מדי.
את החבושים אפשר לחתוך ולהוסיף לתבשיל בשר עשיר בעל זמן בישול ארוך או לבשל אותם בסירופ דליל עם הל, קינמון ותבלינים ולהגיש צונן מעל גלידת וניל. אפשר גם לפרוס דק ולייבש במכונה ייעודית לקבלת פרוסות פריכות ומתקתקות כחטיף.
