שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוזיקה

הכוכב של שלומי סרנגה

סרנגה חוזר עם מופע משיריו של אלילו, הזמר סטליוס קזנג’ידיס, בפסטיבל ישראל. בראיון ל"כלכליסט" הוא מסביר שהוא לא נעלם, פשוט ”להיטים זה נחמד אבל קריירה לא תלויה בשיר אחד”

אלעד בילו 08:4630.05.18

“הישראלים, מה הם אוהבים?” שואל הזמר שלומי סרנגה, ומשיב: “לשבת בטברנה, להזמין אוכל ולשמוע מוזיקה ברקע”. זו תשובה נכונה אבל לא מספקת כשתוהים מה מקור הפופולריות של המוזיקה היוונית כאן. “זה פשוט מאוד דומה לנו: הים, השמש, הטברנות והבוזוקי שמוכר כאן כבר משנות ה־60. המקצב מוכר לנו, תמיד אהבו כאן יוונית. 25 שנה אני מופיע, ו־25 שנה זה רלוונטי, היוונית תמיד רלוונטית”.

 

מחר יעלה סרנגה במופע בכורה עולמי את המופע “בעקבות האגדה סטליוס קזנג’ידיס” במסגרת פסטיבל ישראל (21:30, תיאטרון ירושלים). קזנג’ידיס נחשב לאחד מגדולי הזמרים של יוון ורבים משיריו תורגמו ובוצעו בעברית, ביניהם “אלינור” של זהר ארגוב, “זינגואלה” בביצוע יהודה פוליקר ו”הכל בגלל האהבה” של שלישיית גשר הירקון. סרנגה יתחקה אחר דמותו ויבצע את שיריו ביוונית כאשר על המסכים יופיע תרגום עברי להם, “כמו באופרה”, הוא צוחק. אז הפעם זו לא הופעה בטברנה או במועדון לילה, שבהם סרנגה התחיל את הקריירה שלו אבל זו בהחלט סגירת מעגל עבורו. “מילדות, מאז שאני זוכר את עצמי, זה מה שאבא שלי שמע”, הוא מספר, “בגיל ארבע־חמש זה תמיד היה בבית, אבא שלי מאוד אהב יוונית ובעיקר את קזנג’ידיס. בגיל 14, אחרי שאבא שלי נפטר, התחלתי גם לשיר את השירים”.

 

כששלומי סרנגה החל להופיע בגיל 20 כתגלית צעירה, “אמרו ‘זה הקזנג’ידיס הישראלי’”, הוא נזכר, “הופעתי בכל הארץ ושרתי רק אותו”. גם אחד מאלבומיו הראשונים נקרא “שר קזנג’ידיס”.

 

שלומי סרנגה. "מי חשב שהמוזיקה שלי תדבר ליותר מ־300 איש?" שלומי סרנגה. "מי חשב שהמוזיקה שלי תדבר ליותר מ־300 איש?" צילום: אלירן אביטל

 

ב־1995, שש שנים לפני מותו, סרנגה גם נפגש אתו בביתו: אחרי נסיעה “באיזה אוטו מצ’וקמק שלוש שעות” הגיע לכפר בו הוא התגורר. הוא דפק בדלת וקזנג’ידיס פתח. קזנג’ידיס שמע אז את ביצועיו של סרנגה לשיריו והכתיר דווקא אותו ליורשו. כנראה משהו בקולו המיוחד והעמוק נגע בלבו. מאז סרנגה חש שליח של המוזיקה שלו ושמר על קשר עם אשתו, שגם תהיה נוכחת מחר במופע.

 

לדבר לעם

 

סטליוס קזנג’ידיס גדל למשפחה ענייה בפרברי אתונה והפך בשנות ה־50 לסיפור הצלחה מטאורי ביוון וזוהה כזמר המוביל של הלאיקו היווני, מוזיקה יוונית עממית שמוצאה ברבטיקו. זמרים גדולים וותיקים כמו יורגוס דאלארס, חאריס אלקסיו ואריס סאן התחנכו על שיריו ושאבו מהם השראה.

 

“אבל הוא לא רק זמר עם קול גדול, יש לו סיפור אנושי יפה של זמר שהתחיל מכלום ונהיה הזמר הכי גדול של יוון. בשביל לשמר את השם הזה ולהמשיך את האגדה הזאת היה ראוי לעשות מופע מסיפור חייו”, אומר סרנגה. “חשבתי שאעשה מופע ל־200 או 300 איש שאוהבים אותו”, הוא אומר, “ועוד לא פתחנו את המכירה ואמרו לי שלא נשארו כרטיסים. מהפסטיבל בכלל לא הבינו איך זה, המנהלים לא ידעו מיהו והופתעו לראות כמה זה מעניין את הקהל”. הופעות נוספות במרכז ובצפון יתקיימו בקרוב.

 

סטליוס קזנג’ידיס ושלומי סרנגה הצעיר (ארכיון) סטליוס קזנג’ידיס ושלומי סרנגה הצעיר (ארכיון) צילום: יח"צ

 

 

מה מיוחד בשירים שלו?

“הוא שר את החיים הקשים שהיו לו, והוא שר על העם. בתקופה שרבים היגרו מיוון הוא נשאר נאמן לקהל שלו וזה הקהל שהרים אותו: העניים וקשיי היום”.

 

לא כולם רוצים איכות

 

לפני חודשיים הוציא סרנגה, 44, אלבום חדש: “מיסירלו”, אלבומו ה־11. באלבום שירים בעברית וביוונית: “מה תשתי גברת” ו”נוסעת ליוון” שכתב והלחין בעצמו, “מיסירלו” שהוא גרסת כיסוי לשיר רבטיקו יפהפה, קאברים ללהיטים של ניקוס ורטיס ואריס סאן ושלושה משיריו של קזנג’ידיס שהוקלטו ביוון.

 

שלומי סרנגה פרץ לתודעה ב־2002 כשביצע עם מושיק עפיה את הדואט “חלום מתוק”. הוא מכר עד היום יותר ממיליון עותקים מאלבומיו אך כבר כמעט עשור עבר מאז להיטיו האחרונים: “מונו” או “כל הנשים יפות”.

 

קצת נעלמת.

“כשאין להיט יש תחושה כזאת. הקהל מצפה שתמיד יהיה לך שיר שכולם מכירים ואם אין לך שניים־שלושה כאלה חושבים שנעלמת. אני לא אוהב את העניין של לבנות קריירה על להיט, כשבא להיט זה כיף ומחמיא. אבל קריירה לא תלויה בשיר אחד אלא בדרך, ביכולת לעלות על במה לשעה וחצי ולהחזיק עד הסוף, שיזמינו אותך לוועדי עובדים, לחתונות”.

 

מה דעתך על המוזיקה המזרחית היום?

“זמר מכוון לקהל שלו. הוא לא ינסה פתאום להיות אחר, כי הקהל שלו לא יאהב את זה. בדיוק כמו ששלמה ארצי לא יקליט ‘כפרה נשמה אני אוהב אותך’. כל אחד בוחר את הטקסטים ואת המוזיקה שנכונה לו. איכותי או לא איכותי? לא תמיד כולם רוצים איכותי”.

 

אתה רואה בעצמך שגריר של המוזיקה היוונית?

“אני מזוהה מאוד עם יוונית, שרתי לכולם: לשמעון פרס כשהיה נשיא, לנתניהו ולנשיאי יוון וקפריסין, ומבחינתי זה יפה כי כשהתחלתי מי חשב שזה מדבר ליותר מ־300 איש? פתאום מוצא את עצמך בימי זיכרון מול אלפי אנשים, אז זה ניצחון כזה”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x