• תפריט
מוזיקה

בראש התורן: אלבום סוחף של אחד הקולות הגדולים בפופ

”Record” של טרייסי תורן הוא אלבום פופ אלקטרוני עם טקסטים אינטרוספקטיביים, מנקודת מבטה של אישה שנעוריה מאחוריה. והוא סוחף, מנצנץ ויפהפה.

דנה קסלר 08:2018.03.18

כל אישה מעל גיל מסוים, כל אמא, ובכלל כל אדם שאינו טינאייג’ר הורמונלי, צריך לשמוע את האלבום החדש של טרייסי תורן, שלא רק מחזיקה באחד הקולות היפים ביותר שיצאו אי פעם מהפופ הבריטי, אלא גם כותבת שירים כנה ומופלאה. ”Record” (הליקון) הוא אלבום פופ אלקטרוני עם טקסטים אינטרוספקטיביים, מנקודת מבטה של אישה שנעוריה מאחוריה. והוא סוחף, מנצנץ ויפהפה.

 

 

מתחילת שנות ה־80 ועד סוף שנות ה־90 הייתה טרייסי תורן סולנית צמד הפופ Everything but the Girl (EBTG), אך היא התחילה עוד לפני כן, בלהקת הבנות Marine Girls, שעשתה אינדי אקוסטי עדין ששבה את לבו של מעריץ אמריקאי בשם קורט קוביין. אחרי שני אלבומי להקה ועוד אלבום סולו, הכירה תורן באוניברסיטה מוזיקאי צעיר בשם בן וואט. הם נהיו זוג והקימו את EBTG. באייטיז הם עשו פופ בוגר ומתוחכם ופלירטטו עם ג’ז. בניינטיז הם פרצו לטריטוריות חדשות עם להיט המועדונים “Missing”. אך כפי שתורן העידה באוטוביוגרפיה שלה, “Bedsit Disco Queen” שיצאה ב־2013, היא מעולם לא חשה בנוח עם ההצלחה ועם דרישות התפקיד. עולם הפופ והרוק תמיד סבל מהיעדר מודלים נשיים שאפשר להזדהות איתם – נשים אמיתיות שלא נראות כמו דבי הארי או מתלבשות כמו ליידי גאגא. מהבחינה הזאת טרייסי תורן היא נכס נדיר, והממואר שלה יכול למלא כל נערה ואישה בהשראה.

 

בסופו של דבר, תורן העדיפה את האימהות על קריירת הפופ. ב־1998 נולדו לה ולוואט תאומות וכעבור שנה גם בן, והיא החליטה לפרוש מעולם המוזיקה. ואז, ב־2007, היא פתאום חזרה עם אלבום סולו חדש - הראשון מזה 25 שנה - שפתח פרק חדש בחייה.

 

בשנים האחרונות המשיכה תורן להוציא אלבומים, אך מעולם לא חזרה להופיע. במקביל פיתחה קריירת כתיבה. היא מחזיקה בטור במגזין הבריטי ”ניו סטייטסמן”, הוציאה ספר נוסף והפכה לאושיית טוויטר. עתה היא מוציאה את אלבום הסולו החמישי שלה, עליו הכריז ה”האפינגטון פוסט”: “טרייסי תורן הוציאה את האלבום הפמיניסטי הרדיקלי (והאדיר!) הראשון של 2018”.

 

 

 

האלבום נפתח בלהיט הסינתפופ ”Queen” שעוסק בבדרך שלא נבחרה ויזכיר למעריצה של תורן את ההחלטה לסרב להצעה לצאת לסיבוב הופעות עם U2, על מנת להקים משפחה. ”Babies” הוא שיר אהבה לאמצעי מניעה. את “Sister” כתבה תורן אחרי שהשתתפה במצעד הנשים בלונדון בשנה שעברה. “Go” דן בנשים המתייסרות כשהילדים עוזבים את הבית ו־”Dancefloor” הוא שיר געגוע למועדונים. ”Air” מספר איך כנערה תורן אהבה את הבנים אבל הם העדיפו בחורות נשיות יותר, ו־”Guitar” נזכר בנער שהתאהבה בו כי הוא ניגן על גיטרה. הנער נעלם מהר מאוד - אך כמו שתורן מציינת בשיר, ממרום 55 שנותיה - למזלה היא ידעה לנגן בגיטרה בעצמה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x