שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אמנות ועיצוב

"הזנות לא בשוליים יותר, היא נהייתה מיינסטרים"

תערוכת מכירה של עמותת תודעה תנסה לשנות את הדעות הקדומות שלנו בנוגע לזנות, באמצעות אמנות. מנכ”לית העמותה ניצן בן דב: "אנשים חושבים שאנחנו מתעסקים בנרקומנים בתחנה המרכזית, אבל אנחנו עוסקים בסיטואציות שנערות ונערים פוגשים כל יום"

רעות ברנע 08:5701.03.18

"הזנות לא בשוליים יותר, היא נהייתה מיינסטרים", אומרת ניצן בן דב, מנכ"לית עמותת תודעה. העמותה, שהוקמה ב־2002, פועלת ליצירת שינוי תודעתי, חברתי וחוקתי בהשקפת העולם ובתפיסות הנוגעות לזנות ולאנשים העוסקים בזנות. בשבוע הבא ביום האשה הבינלאומי (8.3) תיפתח בגלריה "קן הקוקיה" ביפו תערוכת ההתרמה "מעבר לתודעה" שיזמה העמותה, ובמשך שבוע תנסה להגיע לקהלים שונים ולעורר בהם מודעות לנושא.

 

"אנחנו מתמקדים בעיקר בחינוך והסברה למניעת כניסה למעגל הזנות. היום נערות שתמורת ג'ינס או בושם יבצעו אקטים מיניים לא מזהות את עצמן על רצף תעשיית הזנות, וגם המערכת לא מזהה אותן ככאלה. זה סמוי מן העין ומהרדאר הציבורי. אנשים חושבים שאנחנו מתעסקים בנרקומנים ומזרקים בתחנה המרכזית, אבל לא, אנחנו עוסקים בסיטואציות שנערים ונערות פוגשים כל יום. היום צריכת זנות יכולה להתחיל בגיל 14, ואנחנו מנסים גם לפתח אמפתיה אל הנשים האלה כדי לנסות למנוע את הצריכה הזו. להראות את הנשים האלה ככאלה שנמצאות במקום טרגי בחיים שלהן ולא כסטודנטיות עשירות שבחרו בזה. אני חושבת שאחרי פרשת יאיר נתניהו הרבה הורים שאלו את עצמם אם יש סיכוי שהבן שלהם מדבר או מתנהג ככה. אם אני אמא, אני צריכה לשאול את עצמי מה לעשות בנידון, בין שמדובר בצד של המנצל ובין שמדובר בצד של המנוצל".

 

עבודה של יולי גורודינסקי. עוסקת באובדן התמימות עבודה של יולי גורודינסקי. עוסקת באובדן התמימות צילום: יולי גורודינסקי

 

מה אתם עושים בפועל?

"אנחנו מקיימים סדנאות בבתי ספר, בתנועות נוער, נותנים הרצאות במקומות עבודה. לצערנו, פעמים רבות פונים אלינו אחרי שכבר קורה מקרה, נחשפת איזו רשת של ניצול. אבל אנחנו כן רוצות לעודד שיח פרואקטיבי, לא לעבוד בכיבוי שרפות. הרבה חושבים שיהיה להם תיוג שלילי אם הם יקיימו סדנה כזו, אני חושבת שזו תעודת עניות אם לא עושים את זה. בעיניי צריך להיות תו תקן שמחייב סדנאות כאלה. זו לא בושה אלא גאווה גדולה".

 

למה דווקא תערוכה?

"הבעיה המרכזית שלנו היא שאנחנו לא מצליחות להנגיש את השיח, וחשבנו שהלוואי ויכולנו בעזרת צילומים להפוך את הנושא לוויזואלי. כתבנו קול קורא, ובמקרה נתקל בו גם הצלם אסף מטרסו שנרתם למשימה כמנהל האמנותי של התערוכה וגייס את טובי הצלמים לטובתה".

 

 

מטרסו: "זה נושא לא פשוט, אבל לא רציתי לייפות אותו. גם לעבודות הקשות יותר יש פוטנציאל מכירתי, כי מדובר בשמות חזקים" מטרסו: "זה נושא לא פשוט, אבל לא רציתי לייפות אותו. גם לעבודות הקשות יותר יש פוטנציאל מכירתי, כי מדובר בשמות חזקים" צילום: אסף מטרסו

 

"הנושא קרוב אליי בגלל שאשתי קרימינולוגית וחוקרת זנות", מספר מטרסו, צלם ישראלי שמתגורר בפריז כעשר שנים. "הידע וההשקפה שהיה לי על כל נושא הזנות היו שגויים לחלוטין. ואם ההבנה שלי, כאדם פתוח, היתה כל כך שגויה ומלווה בסטיגמות מטופשות, כנראה שאני לא היחיד. לכן היה לי חשוב לקחת את הפרויקט הזה. הוא התחיל כמשהו קטן והפך למשהו גדול בעיקר בזכות האמנים הרבים שנרתמו לעניין. פניתי לאמנים שיש לי איתם היכרות אישית וגם כאלה שאני מעריך בתחום, וההיענות היתה יפה.

 

"התערוכה מעניינת בעיקר כי יש צלמים שמגיעים מגישות ויזואליות מאוד שונות. יש כאלה כמו רוני בן ארי שתיעדה בסדרה מדהימה זונות שהתלוותה אליהן במקומות שונים בעולם. היא מצליחה להעביר חוויה מאוד אינטימית, שופכת אור שונה, אולי אפילו רך יותר, על כל הנושא. יש עבודה חזקה של בועז אהרונוביץ שצילם מהמרפסת שלו בדרום תל אביב, וממש מכניס אותנו ל'חצר האחורית'.

 

עבודה של רוני בן ארי. התלוותה לזונות במקומות שונים בעולם עבודה של רוני בן ארי. התלוותה לזונות במקומות שונים בעולם צילום: רוני בן ארי

 

"יש עבודה של יולי גורדינסקי שמדבר על אובדן התמימות וגם עבודות של אמנים צעירים יותר כמו נעה מכבי או מעין חיים שעוסקת במיניות ברשת. זה באמת אוסף אקלקטי מאוד של צלמים שמגיעים משפה צילומית שונה, וגם המחירים מגוונים - מעבודה של דוד עדיקא שמחירה 12 אלף שקל לעבודות של אמנים צעירים שיימכרו ב־1,200 שקל. המטרה בשורה התחתונה היא לקחת את דמות הזונה העבריינית ולהציג אותה כדמות האמיתית של קורבן, של אדם שנפגע. לעשות טרנספורמציה מעבריין לקורבן".

 

המטרה היא גיוס כספים, אבל הנושא הוא קשה. בחרת עבודות רכות יחסית שגם יהיה להן יותר פוטנציאל להימכר?

"זה נושא לא פשוט, אבל לא רציתי לייפות אותו. יש עבודות שהן באמת בועטות בבטן, ויש כאלה שבקונטקסט של התערוכה דווקא מעוררות חמלה והזדהות. וגם לעבודות הקשות יותר יש פוטנציאל מכירתי, כי מדובר בשמות חזקים ויש אספנים שיודעים שיש להן ערך מוסף. הרעיון הוא גיוס כספים, אבל לא רק. המטרה העיקרית היא שינוי תודעתי. אנשים שיבואו לתערוכה, גם אם לא ירכשו עבודה, יעברו איזושהי חוויה שאולי תגרום אצלם לשינוי".

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x