• תפריט
קולנוע וטלוויזיה

"הפנתר השחור". סרט קומיקס שהוא המנון העצמה

“הפנתר השחור” הוא תופעה תרבותית מרתקת שעושה צדק עם ייצוג שחורים בקולנוע, אבל סרט אקשן די בינוני

יאיר רוה 08:4519.02.18
לפני שנה יצא “וונדר וומן”, סרט על גיבורת־על שבוים על ידי במאית, שהציגה את הגיבורה שלה כדמות חיובית, מוארת, מעוררת השראה (בהשוואה לאותה דמות כשבוימה על ידי גבר). הסרט הפך לתופעה עולמית לא רק בגלל שהיה מהנה מאוד, אלא גם כי הוא גרם לנשים מבוגרות ולילדות צעירות להזדהות עם דמות ראשית שהקולנוע שמר עד אז רק לגברים.

 

 

 

כמה חודשים אחר כך יצא “תור: רגנרוק” שצולם באוסטרליה בבימויו של במאי ניו־זילנדי עם שורשים מאוריים, ילידי ניו זילנד. הקהל בניו זילנד ובאוסטרליה התלהב מהעובדה שהבמאי הכניס לסרט לא מעט מחוות בשפה, מבטאים ואפיונים לאוכלוסיות הילידיות של האזור, שעד כה לא קיבלו ייצוג בקולנוע ההוליוודי. ועכשיו מגיע “הפנתר השחור”, שמבוים על ידי במאי שחור ושמלוהק כמעט כולו בשחקנים ושחקניות ממוצא אפריקאי, בסרט עצום ממדים שמנצל את ז’אנר גיבורי־העל כדי לחגוג את התרבות והמורשת האפריקאית. “הפנתר השחור”, שניתר לפתיחה של 200 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו באמריקה, הפך בתוך שנייה לתופעה תרבותית. זו המציאות: סרטי מדע בדיוני, קומיקס וגיבורי־על, התכנים הכי רחוקים מריאליזם, הופכים להמנוני העצמה עבור אוכלוסייה שלא ראתה את עצמה עד כה מיוצגת בקולנוע.

 

 

לטישה רייט ב"הפנתר השחור". סרט קומיקס שהוא המנון העצמה לטישה רייט ב"הפנתר השחור". סרט קומיקס שהוא המנון העצמה צילום: איי פי

 

מרשים לראות את האמון שנתנו אולפני מארוול בבמאי ריאן קוגלר (“קריד”), שגם היה שותף לתסריט, ומרשים לא פחות לראות לאן בחר קוגלר לקחת את גיבור־העל הזה. קוגלר התפרסם לפני חמש שנים כשזכה בפרס הגדול בפסטיבל סאנדאנס על סרטו “תחנת פרוטווייל”, המבוסס על סיפור אמיתי ומתאר את השעות האחרונות בחיי צעיר שחור שנהרג על ידי שוטרים. עם “קריד” (הפרק השביעי בסדרת “רוקי”) וכעת “הפנתר השחור”, קוגלר מציג עכשיו את גיבוריו השחורים כמנצחים ולא כקורבנות.

“הפנתר השחור” (דמות מעולם הקומיקס של מארוול) מחולק לשני חלקים, כשהחלק המעניין באמת הוא השני. בתחילה זהו סרט פעולה שגרתי למדי על גיבור־על עוטה מסיכת פנתר שיוצא למסע מסביב לגלובוס בעקבות נבל עם יד תותבת שמנסה למכור נשק חדשני והרסני. החצי השני מחזיר את המלחמה אליו הביתה: הפנתר השחור הוא המלך של הממלכה האפריקאית הבדיונית וואקאנדה, ויהיה עליו להגן על שלטונו מפני בן־דודו, שמגיע מריר אל ארץ אבותיו וקורא תגר על כס המלוכה. וכאן מתחילה התעוזה האמיתית של קוגלר: לא כי זה סיפורו של גיבור פעולה שחור, אלא האומץ שלו להתמקד בסיפור פנים־אפריקאי, שבסופו של דבר עוסק במלחמה בין שבטים.

 

קוגלר מציג את ממלכת וואקאנדה כמדינה עם טכנולוגיה מתקדמת, אבל גם עם אחיזה איתנה במסורת. אפילו הקונפליקט הדרמטי בין הפרוטגוניסט ובין האנטגוניסט - שיש בו ממד כמעט שיקספירי - נטוע בתוך המורשת של הקהילה השחורה באמריקה, ונראה כמו התנצחות בין מרטין לותר קינג ובין מלקולם אקס לגבי השאלה האם במלחמה נגד דיכוי עדיפה גישה מפויסת או לוחמנית. בזכות הוויכוחים האלה “הפנתר השחור” מציג את אחד הנבלים המעניינים שנראו לאחרונה בסרטי קומיקס משום שזו דמות שטיעוניה הגיוניים ודורשים התייחסות.

 

יש רק בעיה אחת: “הפנתר השחור” הוא אמנם סרט מרתק בכל מה שקשור לייצוג השחורים באמריקה בקולנוע מסחרי, אבל בתור סרט אקשן הוא די בינוני. חוץ מסצנת פעולה חביבה אחת שאר הסרט מתמקד יותר בפוליטיקה.

 

לטישה רייט ב"הפנתר השחור". סרט קומיקס שהוא המנון העצמה
בטל שלח
    לכל התגובות
    x