שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אמנות ועיצוב

גשר אחד רחוק מדי: מיצג נגד התאבדויות

המיצג "ניסוי מאפו", בהשראת הגשר בסיאול ממנו מרבים להתאבד, מאפשר לקהל להיכנס דרך עמדת מחשב לדמות של אדם אובדני או לדמות של מצילו

רעות ברנע 08:4314.02.18

שבועיים לאחר התאבדותו של האמן בועז ארד, ללא קשר למקרה המורכב אך בטיימינג שבו האירוע עדיין מהדהד, יושק המיצג “ניסוי מאפו” של היוצרים שחף דקל וערן הדס. במיצג אמור עובר אורח להציל אדם דיכאוני שמתכנן לקפוץ אל מותו. התאבדותו של ארד עוררה סערה לא רק בעולם האמנות, ומבחינת דקל “זה בהחלט עיתוי קשה והוא מתקשר לעבודה שלנו בכמה דרכים”. המיצג יוצג בבית קנדידוף בסוף שבוע אחד בלבד (חמישי עד שבת, הצורפים 14 יפו).

 

הפך לגשר החיים

 

ניסוי מאפו מאפשר לקהל לגלם דמויות בסיטואציה העוסקת בהתמודדות עם דיכאון דרך טכנולוגיה. מדובר בשתי עמדות מחשב כאשר באחת מהן נכנס הצופה לדמותו של דיכאוני, רגע לפני שהוא שם קץ לחייו באמצעות קפיצה מגשר. בעמדה שמנגד נכנס צופה אחר לדמותו של עובר אורח, שאמור לנסות להציל את אותו אובדני ולמנוע ממנו לסיים את חייו.

 

גשר מאפו בסיאול. סמסונג מיתגו אותו מחדש גשר מאפו בסיאול. סמסונג מיתגו אותו מחדש צילום: אי פי איי

 

הרעיון, וגם השם, עלו בעקבות מיזם של חברת סמסונג בדרום קוריאה, אחת המדינות עם אחוז ההתאבדויות הגבוה ביותר. אחד היעדים המועדפים להתאבדות היה גשר מאפו בסיאול.

 

“סיקרנה אותי הדרך בה סמסונג בחרה לטפל בבעיית ההתאבדויות”, מספרת דקל (42), אמנית רב תחומית פעילה המציגה בארץ ובעולם. היא מוכרת בין השאר הודות לסדרת הרשת הדוקומנטרית “י(ו)צרים”, במסגרתה יצרה למעלה מ־60 סרטים. “סמסונג בעצם מיתגו את הגשר מחדש והעניקו לו את הכינוי ‘גשר החיים’, האירו אותו בתמונות של סיטואציות משפחתיות מרגשות ומשפטי עוגיות מזל, כדי לנסות לגרום לאדם ששוקל לקפוץ להתחרט”, מסבירה דקל. ”סמסונג אולי טוענים שאחוז ההתאבדויות מהגשר ירד בעקבות הפרויקט אבל סביר להניח שהוא עלה במקומות אחרים. גם לא חלו שינויים במערכת החברתית הקוריאנית כדי לפתור את מקור הקושי. את כל זה רציתי לתרגם לכלים אמנותיים, והיה לי ברור שאני רוצה לחבר לזה חוויה טכנולוגית, שתהיה בכוונה מוגבלת ומתסכלת, כמו הכלים ה’סמסונגיים’”.

 

כשהחליטה דקל לפנות לכיוון הטכנולוגי היה לה ברור שהאיש לשתף איתו פעולה הוא ערן הדס (41), משורר ואמן העוסק בחיבור בין ספרות לבין תכנות ומדעי המחשב ובמקביל עובד כמתכנת בחברת הייטק. “במסגרת מסלול חדש למדיה דיגיטלית באוניברסיטת תל אביב שאני מלמד בו אנחנו עוסקים הרבה ברעיון של גילום דמויות”, אומר הדס. “זה חזק בעולם של מציאות מדומה. המיצג הזה עוסק ביכולת של הטכנולוגיה לשנות התנהגות או ליצור אמפטיה. זה ההפך מרובוט שמגלם מדען, זה אדם שמגלם את הרובוט”.

 

ערן הדס ושחף דקל. "חוויה טכנולוגית מוגבלת ומתוסכלת" ערן הדס ושחף דקל. "חוויה טכנולוגית מוגבלת ומתוסכלת" צילום: אוראל כהן

 

מילים אחרונות

 

ההשתתפות בניסוי, כמו שמתארים השניים, הוא חוויה מתסכלת. בין אם מגלמים את הדיכאוני ובין אם את זה שמנסה להצילו. “כמובן שאין פה מטרות מחקריות אמיתיות, אבל כשמלבישים את העבודה במעטפת של ‘ניסוי’ אנשים מרגישים שהם בתפקיד במסגרת מחקר ואז נכנסים אליו הרבה יותר ברצינות”, אומרת דקל.

במיצג עצמו, הדיכאוני מתחיל בשאלון אמריקאי אמיתי שפסיכולוגים משתמשים בו לקביעת רמת הדיכאון שלו. המחשב מכלכל את הסיכויים של הדיכאוני להתאבד. בעמדה השנייה נמצא מישהו עם ארגז כלים באמצעותו הוא מנסה לעזור לדיכאוני. “בסופו של המיצג צריך הדיכאוני להחליט אם לקפוץ או לא”, אומרת דקל. “אם הוא נסוג מהחלטתו הוא מקבל הודעה שמודה לו על ההשתתפות. אם הוא בכל זאת מחליט לקפוץ, המחשב נותן לו לבחור 5 מילים שמהן הוא מרכיב שיר פרידה מהעולם”.  

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x