"התנ"ך חי בסרט": לא הדתה. אמת

"יש כאן אפס חנופה לילדים", מצהיר דני לשמן, כוכב "השמינייה" ו"חצויה" על המופע החדש שיצר "התנ"ך חי בסרט". "המשימה היא לא להגיד 'התנ"ך נורא יפה וכדאי לכם לקרוא', אלא להראות את היופי שבו דרך המילים, המוזיקה והאנימציה. מעטים הילדים שיכולים לשבת לשמוע סימפוניה בלי גירוי חיצוני ולכן האנימציה משלימה את הקולות והצבעים, והיא מרהיבה אך לא בהכרח דיסנית".

המופע בהשתתפות השחקנים דביר בנדק ועינת אזולאי יפתח ביום ראשון את פסטיבל צלילי ילדות בחולון. הוא מנגיש לילדים שישה סיפורים תנ"כיים, ובהם מגדל בבל, תיבת נח ויציאת מצרים, באמצעות יצירות של מוצרט, בטהובן, דבוז'ק ומתי כספי, נגינה חיה של התזמורת הסימפונית חיפה ואנימציה שערך דודו שליטא.

דני לשמן צילום: עמית שעל

לשמן (36) עצמו אומר ש"מוזיקה זה החיים", והוא מנגן פסנתר מגיל 6. נוסף על כך למד משחק אצל יורם לוינשטיין וגם קולנוע. לאחרונה ביים את סדרת הרשת "נט נקודה נט", והוא משתתף בהצגה "מת על החיים" בתיאטרון הסמטה ובהצגות הילדים "חתול תעלול" של המדיטק ו"החבר הכי טוב שלי" בתיאטרון הקיבוץ, שם הוא מגלם ילד פוסט־טראומטי שאינו מדבר ויוצר קשר מיוחד עם כלב. זאת לא הפעם הראשונה שהוא מגלם נער שמתמודד עם קושי גדול. "יורם לוינשטיין אמר לי פעם להיזהר כי אני מתחיל להיות אנדרדוג ומחפש את התפקידים החריגים. אני לא איזה יפיוף, ולצערי יש איזו קורלציה בין איך שאתה נראה למה שאתה משדר. אני מאוד אוהב את התפקידים של המכשול הפיזי, ומה לעשות, אני כנראה עדיין לא מביא את המאהב הקלאסי".

אנימציה מהמופע "התנ"ך חי בסרט"

בימים אלה הוא כותב מופע קברטי אוטוביוגרפי, וכשהוא חוזר אחורה הוא מספר על כתיבה שצמחה מתוך אהבה גדולה לחנוך לוין. "הלוואי שהיה לי היום את הפרץ שהיה לי בגיל 15, לשפוך בלי לנסות למכור ולהיכנס לתבניות. אני מפשפש לפעמים במגירות ונדהם איך לא היו לי מעצורים. גדלתי על חנוך לוין, קן לואץ' ומייק לי, דברים כבדים אבל הומוריסטיים, ותמיד עניין אותי הצד האפל של הדברים, הכל אצלי חייב להיות שחור, גם ההומור".

ואיך זה מסתדר עם יצירה לילדים?

"גם ילדים לא מחפשים שייפו להם את המציאות, הם רוצים להיחשף למשהו שמלמד אותם דבר אמיתי על העולם, וזה מה שמנחה אותי בכל דבר שאני עושה. הם לא מחפשים שנמתיק להם דברים, הם רוצים לבוא לתיאטרון, לרדת עם אורפאוס לשאול ולעלות חזרה, כמו מבוגרים קטנים. אני חושב שהמופעים לילדים שמצליחים מאוד מסחרית עושים שגיאה גדולה בייפוי המציאות, בלחלק את העולם לטובים ורעים בצורה דיכוטומית ובהעברת מסרים בכפית, שאני בתור ילד לא הייתי מקבל אותם".