מולאן זורם ביניהם: תערוכה שמחיה כפר מסורתי בסין

"כשהתחלנו לעבוד על הפרויקט הזה לפני עשר שנים, הוא היה פרויקט שנבנה סביב חוויות אישיות", אומר האמן הסיני יוג'ון צ'ן. “היום יש לו משמעות גלובלית הרבה יותר רחבה. אלה לא החוויות האישיות שלנו בלבד, אלא החוויות של כולם".

צ'ן מתייחס לפרויקט המתמשך "נהר מולאן — בית" המשותף לו ולאחיו הגדול יופאן ומוצג בימים אלה במוזיאון פתח תקווה בליווי האוצרת הראשית דרורית גור־אריה ובמסגרת מקבץ התערוכות "אתר". "המקבץ מאיר סביבות מחיה נטושות ברובן, תוך התייחסות למטענים תרבותיים, היסטוריים ואישיים שהן נושאות עמן", מסבירה גור־אריה.

לצד האחים צ'ן מוצגות בו תערוכות של האמנים הישראלים אורן פנחסי, טל שוחט, אלה ליטביץ ועוד (נעילת התערוכה 16.12).

יופאן (משמאל) ויוג'ון צ'ן על רקע אחת העבודות במוזיאון פתח תקווה. "העץ הוא העצמות של העבודה והספרים הם השרירים שלה"צילום: יריב כץ

ספרים ועץ כחומר גלם

יופאן (44) ויוג'ון (41) צ'ן נולדו בכפר בכפר פוטיאן (Putian) שבמחוז פוג'יאן (Fujian) בדרום־מזרח סין הסמוך לחופי טייוואן. נהר מולאן, שעל שמו קרוי הפרויקט המשותף שלהם, זורם באזור הולדתם. הם חיים ועובדים בשנגחאי, בעיקר בנפרד – כל אחד כאמן בעל קריירה עצמאית משלו, אך בפרויקט הזה הם משתפים פעולה כבר עשר שנים.

הפרויקט משלב מגוון רחב של מדיות, העיקרית מביניהם היא פיסול/מיצב. האחים צ'ן עושים שימוש נרחב בעץ ולצדו מככבים ספרים כחומר גלם מרכזי בעבודות. אבל לצדם הם מציגים גם ציורי קיר, עבודות וידיאו ועוד. השיטוט בחלל התערוכה החשוך למדי, בין הפרגמנטים השונים, מדומה לשיטוט בגן סיני מסורתי. במקביל, הוא משול אצל האמנים למסע שהם עברו ביציאה שלהם מן הכפר אל העיר, וגם למסע שעוברים בימינו מיליוני סינים, ומיליוני אנשים נוספים ברחבי העולם אל החיים העכשוויים בערים הגדולות.

"הדרך שבה אנחנו תופסים את התפקיד שלנו כאמנים כולל ביטוי של המסורת והזיכרונות מהעבר באמצעים ויזואליים", אומר יוג'ון. "אנו מנסים להציג אותם בפני דור שכבר לא תהיה לו הזדמנות לחוות אותם. בגלל זה, בין השאר, גם השימוש הרב בעץ. הוא קשור לזיכרונות שלנו מהמקום שבו גדלנו. כשהתחלנו לעבוד על הפרויקט, חיפשנו חומר שבא מתוך העבר, מתוך מה שנותר, וניסינו להפיח בו חיים חדשים ולהפוך אותו לרלבנטי שוב".

בכפר שבו גדלתם לא נותר כלום?

"מעט אנשים עדיין חיים שם והבית שבו גדלנו עדיין קיים. אבל הרבה דברים שאצלנו בראש הולכים ונעלמים לאט לאט, והפרויקט הזה הוא מבחינתנו גם דרך לשמר אותם".

עבודה מתוך "נהר מולאן - בית"צילום: אלעד שריג

לעצור ולהסתכל אחורה

האחים צ'ן עובדים היום בתוך סצנה אמנותית ענפה ומתפתחת. התהליך שעברו האמנים הסינים בשנים האחרונות מקביל לתהליך שעברה המדינה כולה כאשר החלה לפתוח את שעריה למערב בשנות התשעים של המאה ה־20.

"סין מתפתחת מהר מאוד והרבה דברים השתנו בצורה קיצונית מאז שאנחנו היינו ילדים", אומר יופאן. "דווקא בגלל זה אנחנו מרגישים שמחובתנו לעצור לרגע ולהסתכל אחורה. הרבה מהאמנים הסינים הפועלים כיום מתרכזים בעבודותיהם בעיקר בעתיד. אנחנו מאמינים שצריך לעסוק גם בעבר".

מדוע השימוש הרב שאתם עושים בספרים כחומר גלם?

"לספרים יש שתי משמעויות עבורנו", מסביר יוג'ון. "ראשית, הם מכילים ידע, וזה מסמן מבחינתנו את כל הידע שיש לנו לגבי העבר. שנית, אפשר לראות דרך צבע הדפים שלהם את הזמן שעובר. אנחנו מחפשים ומוצאים ספרים בכל מקום לטובת העבודות בגלל שהחומר העיקרי של העבודות הוא עץ, שהוא חומר קשיח, הספרים משמשים מנגד כחומר רך מאזן. העץ הוא בעצם כמו העצמות של העבודה, בעוד הספרים הם השרירים שלה".