שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אמנות ועיצוב

כסף הצבע: מודל כלכלי חדשני לגיוס כספים

הבנקיימא הוא מודל כלכלי חדשני המאפשר לאמנים לגייס כספים ביעילות ובמהירות, תוך התחשבות בתנאים הייחודיים הדרושים ליצירתיות. "תרבות לא נשמעת לכוחות השוק ואין איך להתייעל בה", מסביר נועם כוזר, אחד המייסדים

ענת ברזילי 08:2626.07.17

בנבכי סימטאות מרכז ירושלים נמצאת חנות קטנה, שלעובר אורח תראה קצת משונה, כי אם יציץ מבעד חלון הראווה שעליו הכיתוב "bureau", יגלה חלל פשוט שלא מציע דבר למכירה. על קירות החלל שכבות צבע ישנות המרמזות על כך שגם במקום הפשוט והישן ביותר יכולה לצמוח תרבות עצמאית בקונסטלציה פורצת דרך, שלא מחכה לממסד שיבוא ויאסוף אותה תחת כנפיו. הביורו (ביורוקרטיה או הלשכה בתרגום לעברית) - הוא משרד וסטודיו של עמותת בר קיימא ל"תרבות אמנות מוסיקה ושלום". בקומת הגלריה, בקצה גרם מדרגות עץ לולייניות, יושבים ספונים מול מסכי מחשב גדולים מייסדי העמותה, בני הזוג לידיה מלטין ונועם כוזר.

 

"התחלנו לפעול ב־2011, עם המחאה החברתית", מספר כוזר, "הרבה רוחות התעוררו אז, אמנים רצו לפעול והחלטנו להקים מסגרת".

 

השניים יצרו אלטרנטיבה מתוחכמת אך עם זאת פשוטה להתמודדות עם בירוקרטיה ולהתנהלות כלכלית התומכת ביוזמות אמנות ותרבות עצמאיות בבירה. היום תחת מטריית בר קיימא פועלים עשרים פרויקטים של יוזמות אמנות ותרבות, ביניהן: תזמורת הרחוב הירושלמית, גלריה ברבור, המפעל, קולקטיב תיאטרון פנדורה, פאב ומועדון ההופעות המזקקה, רדיו מרכז ירושלים, כתב העת לשירה עירובין ועוד. ונראה שזה עובד לא רע: בר קיימא חתמה את 2016 במגמת צמיחה עם מחזור של 3.2 מיליון שקל, לאחר שאת 2015 חתמה ב־ 1.9 מיליון.

 

"יש אמנים שמרוויחים מהאמנות שלהם, אבל רובם לא", פותחת מלטין בהסבר, "הם אפילו נמצאים בהפסד, לכן מודל עסקי לא מתאים לאמנות. מודל עסקי ממפה הכנסות והוצאות ומחפש את פוטנציאל הרווח. אצלינו התהליך אחר לגמרי. אנחנו קודם כל ממפים רצון. ההבנה שיש את היכולת לחלום היא חשובה, למשל אם הצלחתי לדמיין יצירת אמנות שהתקציב שלה הוא מיליון שקל. זאת התכלית של מיפוי הרצון. אנחנו בודקים מה הערך של הדבר, כמה הוא עשוי לעלות, ורק אז מחפשים הכנסות, כתרומות, חסויות והתנדבות. זה התהליך בבניית מודל כלכלי־אמנותי".

 

נועם כוזר ולידיה מלטין במשרדי בר קיימא בירושלים. סטודיו שיתופי לאמנות ובירוקרטיה נועם כוזר ולידיה מלטין במשרדי בר קיימא בירושלים. סטודיו שיתופי לאמנות ובירוקרטיה צילום: אוהד צויגנברג

 

 

"תרבות היא תחום נתמך", מוסיף כוזר, "היא לא נשמעת לכוחות השוק, ואין דרך להתייעל בה. אי אפשר, למשל, לנגן סימפוניה של בטהובן עם חצי מכמות הנגנים הנדרשת. אמנות היא דבר שמתפתח כל הזמן ובמקביל יש צורך לשמר אותו. "אפשרויות לתמיכה של המדינה והעירייה הן מסובכות ואיטיות, ובאות עם מחיר כבד של ביורוקרטיה ולפעמים גם לחצים פוליטיים".

"כדי להיתמך על ידי משרד התרבות צריך להוכיח ותק של שנתיים לפחות, אנחנו נכנסים בסדק הזה", ממשיכה מלטין, "ברגע שהיוזמות פועלות במסגרת העמותה יש להן גוף משפטי שמאפשר להן לגייס תמיכות מגורמים ציבוריים ופרטיים. העובדה שאנחנו מטפלים ברוב הביורוקטיה מאפשרת למנהלי הפרויקטים להתרכז בפיתוח היוזמות שלהם".

 

כשחבר חדש מצטרף הוא מגדיר את החלומות שלו ומעריך את עלותו. כל יוזמה דואגת לגייס לעצמה כספים ממקורות אחרים באמצעות מערכת הבנק. בנוסף, הפרויקטים השונים משתפים פעולה אחד עם השני ומכיוון שמדובר בכסף שעובר בתוך העמותה הוא פטור מתקורה. "נניח שקולקטיב פנדורה זכו במענק של 1,500 שקל", מסביר כוזר איך הדברים עובדים בפועל, "הם נתנו 500 שקל לאחת היוצרות כשכר אמן, 500 שקל למזקקה להשכרת אולם ו־500 שקל נוספים לצלם ווידאו. 500 שקל קיבלו מנויי בר קיימא כהנחה בכניסה למופע, ועוד 500 שקל נכנסו ממכירת כרטיסים. למעשה עברו 4,000 שקל במערכת .בנינו מודל של גלגול ערך ולא של יצירת רווחים. ככל שהכסף מתגלגל בתוך בר קיימא כך אפשר להפיק ממנו ערך מוסף, שהוא יצירת האמנות".

 

"בהתחלה לא היינו מאוגדים מבחינה משפטית", מספר עידו שפיטלניק, המנהל המוסיקלי ומנצח תזמורת הרחוב הירושלמית, אחת החברות בבר קיימא. "אחרי הופעות היה צריך לשלם לכל נגן בנפרד, וזה לא נוח כשמדובר בעשרים נגנים. המעבר לבר קיימא היתה בחירה מושלמת שאפשרה לנו לגדול בצורה משמעותית ולגשת לתמיכות ציבוריות ופרטיות. בתוך שנה הפעילות שלנו גדלה פי שלושה".

 

 

תזמורת הרחוב הירושלמית, אחת החברות בבר־קיימא. המנצח עידו שפיטלניק: "בתוך שנה הפעילות שלנו גדלה פי שלושה" תזמורת הרחוב הירושלמית, אחת החברות בבר־קיימא. המנצח עידו שפיטלניק: "בתוך שנה הפעילות שלנו גדלה פי שלושה" צילום: Different View

 

 

המנהל הוא רובוט

 

בני הזוג פועלים בתחום התרבות בירושלים קרוב לעשרים שנה. מלטין (39) היתה בעלת פאב הדיוואן המיתולוגי ועבדה כמפיקה של מרכזי אמנות בעיר, בניהם תיאטרון הזירה הבינתחומית. כוזר (36), מפיק חדשות וקולנוע תיעודי, הקים בתחילת שנות האלפיים את הפנזין "מסיבות ביטחוניות" שעכשיו פועל כאתר ומאגד את כל אירועי התרבות והאמנות בבירה.

 

הבנקיימא מבוסס על דמי חברות. כל אחד ואחת יכולים להצטרף תמורת שקל ליום. המנוי מעניק הטבות: אפשרות להשתמש בביורו כחלל עבודה, פרסום אירועים באתר מסיבות ביטחוניות וכן הנחות בכניסה למופעים. דמי החברות נאספים לקופה משותפת ומדי תקופה, מחצית מהקופה מוגרלת לאחד הפרויקטים בעמותה.

 

"בבנקיימא יש עובד אחד. קוראים לו ביל והוא רובוט של גוגל". מספרת מלטין, "הוא יודע לשלוח קבצים במייל וליצור אקסלים. ביל עושה סדר והופך את כל תהליך התשלומים למאוד נוח ופשוט. יש לנו ולכל פרויקט גישה לתקציב בכל רגע נתון, כתיבת תכנית עבודה, הערכות תקציב, הזמנות עבודה, שכירת חללים וכו'".

 

אמנות מהבירוקרטיה

 

ד"ר אוהד שם טוב, חוקר בתחום קהילה ומנהל ציבורי מהאוניברסיטה של מדינת ניו־יורק בבינגהמטון, כתב את עבודת הדוקטורט שלו על עמותת בר קיימא ועל בנקיימא. "זה היה התיעוד האמפירי הראשון של ארגון ללא כוונת רווח שמעביר חלק גדול מהפונקציות שלו להמון דרך הרשת – כשההמון פה הם חברי הקהילה. המחקר מצא שבר־קיימא פיתחה שיטה מאוד יעילה ליישום הכלים והוא החדשני והיצירתי מבין כל הארגונים שבדקתי. הארגון הקרוב ביותר במטרותיו לבר קיימא הוא Fractured Atlas בניו־יורק, הפועל כעשור ומונה מאות אלפי חברים".

 

"כשאנחנו אומרים שאנחנו סטודיו שיתופי לאמנות וביורוקרטיה כולם מצחקקים", מסכמת מלטין. "אומרים לנו 'אתם עושים ביורוקרטיה לא אמנות' אבל אנחנו בעצם עושים אמנות מהביורוקרטיה".

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x