נגד הרוח: המנהרות שמדמות צניחה חופשית

"השאיפה היא שכבר במשחקים האולימפיים ב־2024 נראה את ענף תעופת הגוף כענף ספורט אולימפי". כך אומר עומרי ליטוין, יזם ומנכ"ל משותף ב־Flybox – מנהרת רוח סגורה מזכוכית עם זרמי אוויר המדמים תנאים של צניחה חופשית, במהירות מרבית של 270 קמ״ש (יותר מקפיצה ממטוס). מנהרת הרוח הומצאה בארה"ב והוצבה לראשונה באורלנדו ב־1998. בעשור האחרון הוצבו כ־80 מנהרות רוח בכל העולם ובארץ קיימת מאז ינואר 2017, בפארק האגם בראשון לציון.

ארבע דקות בגן עדן

עם הגעתי למקום עברתי תדרוך של כחצי שעה. לאחר מכן נכנסתי אל מנהרת הרוח עם המדריכה הצנחנית מיה אלמגור שהקצתה לי ארבע דקות בחלוקת זמן של דקה וחצי, הפסקה, ועוד שתי דקות וחצי. זה נשמע מעט, אבל עם כניסתי הבנתי את המורכבות של השליטה בגוף במהירות רוח של 250 קמ"ש. בסיבוב השני, מאיה נתנה לי ההזדמנות לרחף מעלה ומטה כשהיא מובילה ומאזנת אותי. כאטרקציה חד פעמית(מ־220 שקל לאימון) זו חוויה מרנינה. אם בוחרים במנהרה כספורט – זוהי מיומנת נרכשת.

הצנחנית מיה אלמגור מדרוכה ב-Flybox. מהירות רוח של 250 קמ"ש צילום: עמית שעל

ספורט יקר מאוד

העיסוק בתחום תעופת הגוף יקר בצורה יוצאת דופן, היות האימונים דורשים לוגיסטיקה מורכבת הכוללת אחזקת צי מטוסים, טייסים, מקפלי מצנחים וכדומה. אילו דרישות שמעטים יכולים לממן. מנהרת הרוח, מדמה את התנאים הללו וגם מהווה תחליף בטיחותי. ליטוין מוסיף: "זה בדיוק כמו סימולטור טיסה. יש זמן אוויר בלתי מוגבל המדמה מצבי תעופה שונים במצב בטוח. לעיתים הוא יכול להיות יעיל יותר מהדבר האמיתי".

ליטוין היה מדריך צניחה במהלך שירותו צבאי ובמילואים הפך להיות יועץ לצניחות טקטיות לצה"ל. עם שחרורו הצטרף לצוות ההדרכה בבית הספר לצניחה בחוף הבונים ולימים הפך להיות המדריך הראשי. ליטוין מתאר שבמרוצת השנים, התגבשה גם אצלנו בארץ קהילת צונחים ספורטיביים אך בשל העלויות הכלכליות הגבוהות, לא ניתן היה להמשיך: "בתי הספר לצניחה הפכו להיות 'מפעלי צניחת טנדם' כי זה הצינור הכלכלי, ולספורט האמיתי לא נשאר מקום. אלו שהתעקשו באמת, נסעו לצנוח בחו"ל. אך כדי להגיע לרמה בינלאומית יש צורך באלפי שעות תעופה".

גם מנהרת התעופה אינה עסק זול והקמתה בישראל עלתה כ־47 מיליון שקל, אותה הקים בשיתוף בת זוגו עדי פרייד, מנכ"לית משותפת אשר השתתפה בחמש אליפות עולם בצניחה; ויהודה אוחיון, צנחן ואיש עסקים מדרום הארץ – אליהם הצטרפו שני אנשי העסקים עופר בר וגיא שחר.

בארץ כיום יש כ־200 צנחנים ששמו למטרה להפוך את הספורט למקצועי יותר כשעיניהם נשואות אל המשחקים האולימפיים ב־2024, וזאת בין היתר גם בזכות מתקן האימונים היות וכעת ניתן להשיג את מספר שעות האימון הנחוץ. כבר בשבוע הקרוב יתחרו באליפות אירופה צמד ספורטאים, דפני מורלי וגל פלג (בספורט זה אין הפרדה בתחרויות בין גברים לנשים) המדורגים כיום במקום החמישי באירופה.

"עם כניסתן של מנהרות הרוח לזירה לפני מספר שנים נוצר ענף חדש שיכול להיחשב כענף אולימפי כי כעת הוא הופך להיות מדיד ומדויק", אומרת רון מיאסניקוב, המאמנת ונציגת ישראל בהתאחדות הבינלאומי לצניחה חופשית ושופטת בתחרויות בינלאומיות, "באוויר אין לשופטים יכולת לראות בזמן אמת מה בדיוק קורה וכמובן שהתנאים לא תמיד שווים היות והעניין תלוי מזג האוויר.

בכל משחקים אולימפיים, העיר המארחת רשאית להוסיף חמישה ענפי ספורט נוספים. כבר בטוקיו 2020 איגוד התעופה הבינלאומי מתכנן לערוך את אליפות העולם בטוקיו במקביל למשחקים. הבעיה שכעת צריך לפתור היא ההתייחסות לאחד הקרטריונים של הכנסת ספורט חדש והוא האיסור לשימוש במכונות. מטוס או מנהרת רוח הם בתחום האפור כי אז מה נגיד על מתקני הסקי אליהם עולים במעלית". אחד החוקים הבלתי כתובים בהכנסת משחקים וענפי ספורט אולימפיים חדשים הוא העניין שיש לציבור הרחב באותו תחום, היות והמשחקים האולימפיים הם גם מקור הכנסה למדינה המארחת ולגורמים עיסקיים נוספים, ולכן גם קהילת תעופת הגוף בארץ ובעולם יצאה למסע הסברה והעלאת מודעות.

נכים אך מעופפים

כל המדריכים בפלייבוקס הינם ספורטאים בעלי רקע עשיר בצניחה, אקרובטיקה ויוגה. כולם עברו תהליך הכשרה ארוך וייחודי באנגליה "יש כאן אחווה אחרת ומיוחדת", אומר ליטוין, "כולנו ראינו פצועים מפיגועים או מלחמות, ואני גם עובד פה עם ספורטאים שנפצעו כי באוויר אתה יכול להביא לידי ביטוי יכולות שאין ביבשה. נכה שמרותק לכיסא גלגלים יכול פתאום לנוע בחופשיות. גופו נפתח. בצניחה רגילה זה בלתי אפשרי כי במהלך פתיחת המצנח והנחיתה חייבים שליטה מלאה בגפיים וכאן במנהרת הרוח אנחנו מסייעים. אנחנו רוצים להיות חלוצם בתחום של הענף הפראלימפיים. גם מדליקת משואה והספורטאית הפראלימפית בקיאק, פסקל ברקוביץ, מתאמנת כאן".