• תפריט
אמנות ועיצוב

אנוכי במזרחי

האמן הידוע מוטי מזרחי מנהל דיאלוג מחודש עם עבודתו האיקונית "ויה דולורוזה" שבה העז כבר בשנות השבעים להתעמת עם כמה מהטבואים הגדולים של התרבות הישראלית

ענת ברזילי 08:0729.06.17

האמן מוטי מזרחי צופה על דגם העיר ירושלים העתיקה המוצב בכניסה הישנה של מוזיאון ישראל. על גבו פסל זבוב מטאלי עם ראש יהלומים. מראהו של הזבוב מאיים, כבד וטפילי.

 

"שאלו אותי במשך שנים מה זה הזבוב הזה ועניתי בכל פעם שאני לא יודע", אומר מזרחי, "עד שהבנתי ש'האני לא יודע' הוא חלל, שאני אפילו לא יודע שאני לא יודע שקיים, ואותו אני לא מסוגל לראות או להבין. אני עיוור ולא מודע לו לחלוטין. אני רק יודע שיש אינסוף מרחבים ואני רואה רק משהו מאוד צר ומאוד ספציפי ולא מסוגל להבין יותר מזה, אפילו בדמיון".

 

 מול היכל הספר בתערוכה החדשה. מזרחי: "מזרקות מים מצננות מבנה גדול מימדים ברעש נורא... אכן, מה נורא המקום הזה" מול היכל הספר בתערוכה החדשה. מזרחי: "מזרקות מים מצננות מבנה גדול מימדים ברעש נורא... אכן, מה נורא המקום הזה" צילום: טלי בוגן

 

 

בכלל, כשמוטי מזרחי נשאל שאלות על אמנותו, הוא נמנע מלהשיב באופן קונקרטי. "אני פועל בין הפלוס למינוס", הוא מסביר, "והעבודה תמיד נשארת פתוחה. אני לא רוצה להסביר דברים, העבודה עצמה דורשת פתיחות". לצד סירובו לדבר ישירות על עבודותיו, מזרחי (71) נחשב לאחד האמנים החשובים באמנות הישראלית. הוא יצג את ישראל בביאנלה בוונציה ובביאנלה בסאו פאולו. הוא זכה בפרסים רבים, בהם פרס משרד המדע התרבות והספורט ב־2002.

 

התצלום עם הזבוב על גבו הוא אחד מני רבים בתערוכה המוצגת בימים אלה בגלריית הסטודיו היפואית שלו ששמה "בעין התודעה - מה נורא המקום הזה" (באוצרות כילי קורן) המציגה תצלומים המתעדים פרפורמנס שערך השנה במוזיאון ישראל, כשהזבוב על גבו.

 

 

 

כדי להבין את המהלך האמנותי בתערוכה הנוכחית, יש לחזור לשתי עבודות מוכרות שלו מ־1973. האחת היא ה"ויה דולורוזה" ובה צעד מזרחי ברחובות הצרים של העיר העתיקה בירושלים, נושא על גבו תמונת דיוקנו ונתמך בקביו.

 

בגיל 16 חלה בפוליו והפך למשותק ברגליו והוא נושא את דיוקנו כצלב, כעול היות אמן ונכה, שמקדיש את חייו לאמנות על מנת לרפא את החברה.

 

העבודה השנייה היא "מלך ירושלים" מ־1973 ובה הוא מצולם בהר הזיתים כשהוא יושב על כיסא, קביו לצדיו, חובש לראשו מעין כובע צילינדר עשוי נייר וצופה אל העיר העתיקה.

 

"מעניין מבחינתי להסתכל אחורה על עבודתי, יש עומק בהתבוננות הזאת, קיימת צבירה. אני מקשיב לתחושות שלי. הזמן יוצר ערך מסוים", אומר מזרחי. "כשרואים אותי עם הכובע הזה ב'מלך ירושלים', ואת התצלום שלי במוזיאון, נוצר איזשהו ערך. אני חושב שהעבודות מתחילות להדהד זו עם זו וליצור עניין עם פערי זמן ניכרים".

 

מזרחי בסטודיו שלו. "אני לא רוצה להסביר דברים" מזרחי בסטודיו שלו. "אני לא רוצה להסביר דברים" צילום: אוראל כהן

 

 

"מוטי מזרחי הוא אמן פורץ דרך", אומר ד"ר אמיתי מנדלסון, אוצר מחלקת האמנות הישראלית במוזיאון ישראל, "בעיקר בפעולות האמנותיות שלו מראשית שנות השבעים. ה'ויה דולורוזה' היא אולי העבודה החשובה ביותר שלו. היא פרצה דרך מבחינת העיסוק בגוף, מבחינת העיסוק שלו בנכותו וכן בעיסוק בנושא הנוצרי, שהוא טאבו בחברה הישראלית". מסביר מנדלסון, שגם אצר השנה את התערוכה "זהו האיש: ישו באמנות הישראלית" שבה הוצג בין השאר תיעוד ה'ויה דולורוזה' של מזרחי ובה קיים מזרחי את הפרפורמנס עם הזבוב על גבו. "כל המרכיבים האלה יחד יצרו עבודה אמיצה שהפכה לציון דרך באמנות הישראלית. גם עבודות אחרות שלו מאותן שנים ועד היום הן מאוד מקוריות ושונות, יוצרות עולם שלם העוסק בגוף, במגבלות הגוף והמדיום. מכל הסיבות האלה ברור שהוא אחד האמנים החשובים שפועלים היום ופעלו בעבר. מזרחי הושפע מז'וזף בויס ודיבר על המקום של האמן הבודד, הנביא, כסוג של מרפא".

 

ד"ר אמיתי מנדלסון. "מזרחי פרץ דרך באמנות לעיסוק בגוף ובנכות" ד"ר אמיתי מנדלסון. "מזרחי פרץ דרך באמנות לעיסוק בגוף ובנכות" צילום: אלי פוזנר

 

 

"'במלך ירושלים' מזרחי יושב על הר הזיתים ומתבונן על העיר מהכיוון שדרכו המשיח אמור להיכנס אליה. כמו מלך על הגבעה, יושב וצופה על העיר הקדושה, אך המלך הוא נכה ועל כן חלש, כך שיש כאן פרדוקס. הוא חובש כובע עשוי נייר שיש בו פוטנציאל לחבר בין שמים וארץ, אך יש לו גם ממד מגוחך", ממשיך מנדלסון.

 

ההתבוננות בדגם העיר העתיקה של ירושלים מתפרשת היום כיותר מלנכולית וכבדה, נטולת הירואיות. אם מדברים על תדמית האמן הישראלי המביט על ירושלים עתיקה, נראה שהוא רואה דרכה התפוררות של תרבות באיזשהו אופן.

 

הדבר היפה בדגם הזה הוא הניתוק שלו מכל דבר. זו לא ירושלים של היום, זהו רק דגם. זה סימון של משהו במציאות, המאפשר ליהנות מהיופי של דגם נטול פוליטיקה. בדגם לא נמצא מצלמות מעקב וחיילים. ירושלים העתיקה הופכת לסמלית עוד יותר, היא אינה מקום קונקרטי, הכל השתנה בה.

 

"מיקום של כל פריט במוזיאון מחושב. אני מבין את המוזיאון כישות שמכילה המון דברים", עונה מזרחי כשנשאל על משמעות השיטוט במוזיאון, "יש לו תפקיד בעיצוב התודעה הישראלית, על המבנים והסמלים שהוא מכיל בתוכו. זהו מוזיאון של מדינת ישראל והיהדות".

 

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x