שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קולנוע וטלוויזיה

הסרט "תברח": אימה בשחור־לבן

"תברח" משלב בהצלחה מתח וחרדה עם הומור חריף ואפילו סאטירה. חוויה מטלטלת גם למי שאינו חובב אימה מושבע

אור סיגולי 08:4227.04.17

"תברח" משלב בהצלחה מתח וחרדה עם הומור חריף ואפילו סאטירה. חוויה מטלטלת גם למי שאינו חובב אימה מושבע

 

שניים מסוגי הסרטים שממעטים להיות מופצים בארץ הם סרטי אימה וסרטים שעוסקים בחוויית השחורים בארה"ב. לא יעזרו השחקנים המפורסמים ולא יעזרו הפרסים. רובם המוחלט של סרטי ההפחדה והגזענות יישארו מחוץ לבתי הקולנוע בישראל. תשאלו את דנזל וושינגטון, שסרטו "גדרות" נפקד מלוח ההפצה פה, אף שסידר לוויולה דיוויס פסלון אוסקר בטקס האחרון.

 

 דניאל קאלוייה בתפקיד הראשי דניאל קאלוייה בתפקיד הראשי צילום: Justin Lubin

 

"תברח", שעולה היום לאקרנים בארץ, הוא לא רק סרט על בחור שחור בסביבה לבנה, הוא גם משתייך לז'אנר האימה - מה שהופך אותו למועמד מושלם לגניזה מקומית. ועם זאת, הוא מגיע לישראל כחודשיים לאחר בכורתו בארה"ב. הסיבה לכך דווקא די פשוטה - כסף. "תברח" התגלה כלהיט ענק. אף שנעשה בתקציב מגוחך של פחות מ־5 מיליון דולר, בתוך שבועות ספורים הכניס יותר מ־100 מיליון דולר, מה שהפך אותו לאחד הסרטים הרווחיים ביותר של השנה. זה גם יוצא דופן בהתחשב בעובדה שלא משחקים בו כוכבים ענקיים ואיננו המשך של מותג קיים. הוא זכה לביקורות מהללות, חותמת של סרט איכות, והפך לשיחת היום. כך שבהחלט הציפיות שמלוות להגעת "תברח" בשמַים, ואלה לא תמיד חדשות טובות. אבל הפעם אפשר להודות שההייפ מוצדק.

 

את הסרט כתב וביים ג'ורדן פיל, קומיקאי שחור ומוכר בארה"ב. הוא מספר על כריס, בחור אמריקאי שחור (דניאל קאלוייה הבריטי), אשר נוסע עם בת זוגו זה חמישה חודשים לפגוש את הוריה העשירים והלבנים מאוד. הוא לא לגמרי יודע איך תגיב המשפחה כאשר תראה אותו לראשונה, אבל כשהם מגיעים לבית הגדול הוא שמח לגלות שזה לא באמת עניין. עם זאת, לא יעברו יותר מכמה שעות עד שכריס יתחיל להבין שמשהו מאוד לא בסדר קורה שם.

 

פיל מצליח לשלב מתח וחרדה עם הומור חריף במיומנות ובביטחון, עד שקשה להאמין שמדובר בסרט ביכורים. כל השחקנים עושים עבודה נפלאה, והסרט כל הזמן בתנועה, מפתיע, מלחיץ ואפילו סאטירי מאוד. בראיון לג'ף גולדסמית' אמר פיל שבסרטו רצה להעביר את מה שהוא מכנה "השקר הפוסט־גזעי של ימי אובמה", שבהם היתה תחושה שהגזענות עומדת לעבור מהעולם, אף שהיא בעצם היתה שם וחיכתה להתפרץ, כפי שאכן קרה בסופו של דבר. אבל גם אם מפשיטים מ"תברח" את המשמעויות החברתיות שלו, הוא עדיין עומד בפני עצמו, כחוויה נפלאה, ומתגלה כסרט הגדול הראשון שהביאה לנו 2017.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x