• תפריט
אמנות ועיצוב

גלריה גורדון פותחת חלל גדול של אמנות בינלאומית

ברחוב קטן בדרום תל אביב, סמוך לאצטדיון בלומפילד, הושק ביום חמישי האחרון החלל החדש של הגלריה.

רעות ברנע 08:2820.11.16

בעוד גלריות אחרות מצמצמות פעילות או סוגרות את שעריהן לגמרי, גלריה גורדון הוותיקה דווקא מתרחבת. ברחוב קטן בדרום תל אביב, סמוך לאצטדיון בלומפילד, הושק ביום חמישי האחרון החלל החדש של הגלריה.

 

רוב הגלריות התל־אביביות שוכנות בקומות הקרקע של בנייני מגורים או בבנייני תעשייה רבי־קומות. אבל כאן מדובר בחלל אחד, פרטי, עם כניסה חזיתית לרחוב שעיצובה מזכיר יותר מכל את הגלריות העכשוויות בשכונת צ'לסי במנהטן. אחרי שנכנסים בדלת הכבדה והגדולה מגלים חלל גדול, עם תקרות גבוהות מאד ואור טבעי שחודר באופן מושלם דרך חלון אופקי צר הצמוד לתקרה.

 

גלריה גורדון, שחוגגת השנה 50 להיווסדה, הוקמה ב־1966 בידי שעיה יריב. בשנת 2001 העביר יריב את הגלריה לידי בנו, אמון, אמן בוגר בצלאל. הגלריה מציגה ומייצגת כמה מהאמנים הישראלים המובילים כדגנית ברסט, יאיר גרבוז ו־Know Hope, והיא גם הבעלים של אחד מעשרת האוספים הפרטיים הגדולים ביותר של אמנות ישראלית, שממנו מושאלות דרך קבע יצירות לתערוכות שונות במוזיאונים ומוסדות אחרים.

 

בשנת 2013 חנכה הגלריה את "גורדון 2", שכיום מתפקד כחלל לתערוכות קטנות או בתיאום מראש. עתה, כאמור, היא חונכת את החלל השלישי, דווקא בקצה השני של העיר. שלא כמו גלריית האם שמתמקדת באמנות ישראלית, יוקדש הלוקיישן החדש בעיקר לאמנות בינלאומית.  

ציור של Faile. שואבים השראה מתרבות אמריקאית פופולרית ציור של Faile. שואבים השראה מתרבות אמריקאית פופולרית צילום: faile

 

מהרחוב למוזיאון

 

יריית הפתיחה היא התערוכה שנפתחה בסוף השבוע, "Strong Currents" ("זרמים חזקים") של צמד האמנים האמריקאי Faile . Faile הם פטריק מילר ופטריק מקניל, שני חברי ילדות שמכירים מגיל 14. הם משתפים פעולה משנת 1999 והיום חיים ועובדים בברוקלין, ניו יורק.

 

כמו אמנים עכשוויים רבים אחרים, הם התחילו את הפעילות שלהם במה שמכונה "סטריט ארט" או "אורבן ארט" — אמנות שיצרו במרחב הציבורי, אם בציורי קיר על בניינים ואם בפסלי חוצות שהציבו בערים שונות. כבר יותר מעשר שנים הם מציגים את עבודותיהם בתערוכות שונות ברחבי העולם, בין השאר בניו יורק, קליפורניה, לונדון, וינה וטוקיו.

 

אף שהם יוצרים גם פסלים ועבודות מולטימדיה, התערוכה שלהם בארץ מוקדשת דווקא לציורים, רובם ציורים גדולי ממדים שאת ההשראה ביצירתם הם שואבים מעולמות הקולנוע, הקומיקס והתרבות האמריקאית הפופולרית. לא קשה להבחין כי מוטיב מרכזי בעבודה שלהם הוא החלום האמריקאי, התדמית הצבעונית שיש לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שבאה לידי ביטוי גם בצבעוניות הרבה שבה הם משתמשים ברוב העבודות.

 

טראמפ מפונפן

 

סביר להניח שרוב הציורים פה לא נעשו ממש בשבועיים האחרונים, אבל הם ללא ספק מקבלים עליהם רובד נוסף של משמעות בעקבות הבחירות האחרונות. העבודה הגדולה ביותר, שצוירה על קיר הכניסה לגלריה, היא דווקא עבודה מונוכרומטית בשחור־לבן, ובה דימוי מרכזי של זאב גדול שזוכה ל"פן" (ייבוש שיער) מידי בחורה שמזכירה את הדמויות הנשיות בציוריו של רוי ליכטנשטיין. הבלורית המתנפנפת של אותו זאב, במקרה או שלא במקרה, מזכירה דווקא את הבלורית הג'ינג'ית של מישהו אחר, אותו מישהו שאחראי, לפחות למשך ארבע השנים הבאות — להוביל את אותו חלום אמריקאי.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x