קולנוע וטלוויזיה

לשבור את הכלים: כך נהפכה יוון הקורסת לאימפריית קולנוע

הבמאית אתינה טסנגארי, שסרטה "שבאלייה" ייצג את יוון בטקס האוסקר וישודר הערב ב־yes, מספרת לכלכליסט איך מדינה כושלת כלכלית מצליחה ליצור קולנוע מעולה: "תקציב התרבות ביוון קטן, אז אנחנו עושים בעצמנו"

אור סיגולי 08:2625.10.16

בתחילת שנות התשעים שינתה טעות בזיהוי לא רק את מסלול חייה של אתינה רייצ’ל טסנגארי, אלא גם את תעשיית הקולנוע של יוון. טסנגארי, אז סטודנטית יוונייה להיסטוריה ואנגלית שהגיעה לארצות הברית, התיישבה על ספסל באזור אוניברסיטת אוסטין כאשר ניגש אליה הבמאי האמריקאי ריצ’רד לינקלייטר (“התבגרות”, “לפני הזריחה”) כי חשב שהיא מחכה לאודישן לסרטו. טסנגארי העמידה אותו על טעותו, והוא הציע לה להצטרף כאשת צוות על הסט. היא נעתרה, ולראשונה נפגשה עם תעשיית הקולנוע. לאחר צילומי הסרט פרשה מהלימודים ועברה לאוסטין כדי להיהפך ליוצרת בחסות לינקלייטר. “כבחורה צעירה ביוון, בכלל לא היתה אופציה לחלום חלומות על עשיית סרטים,” אומרת טסנגארי (50) בשיחה עם "כלכליסט". בתקופה שבה גדלה היחס לנשים ביוון לא היה מזהיר, והסיכוי שהממשלה תעניק לאשה תקציב לסרט היה קלוש.

 

מתוך שבאלייה מתוך שבאלייה צילום: יח"צ

 

סרטה הקצר הראשון, שאותו צילמה בארצות הברית, זכה באוסקר הסטודנטים, ועם כסף הזכייה צילמה את סרטה הבא. כשחזרה ליוון הקימה חברת הפקות.

 

"המדינה שלנו בצרות, ויש לנו תקציב קטן לתרבות. אנחנו לא יכולים לצפות לתמיכה ממסדית, אז אנחנו עושים את הסרטים שלנו בעצמנו בכל דרך אפשרית”, היא מספרת על המוטיבציה שמאחורי החברה, "כיום יש ביוון רוח קולקטיבית של יוצרים צעירים שלוקחים את העניינים לידיים על אף הקשיים".

 

חברת ההפקה שלה משחקת תפקיד מרכזי בפריחת הקולנוע היווני. היא נותנת הזדמנויות לקולות חדשים שיוצרים קולנוע אחר, שמצליח מאוד בפסטיבלים בעולם. ב־2010 נשלח סרטה השני לייצג את יוון בטקס האוסקר, וסרטה השלישי, “שבאלייה”, נבחר להיות הנציג של יוון באוסקר הקרוב וישודר הערב בפסטיבל הקולנוע של yes3. היא גם ביימה את טקס פתיחת אולימפיאדת אתונה והפיקה את ”לפני חצות” של לינקלייטר.

 

מתוך שבאלייה מתוך שבאלייה צילום: יח"צ

 

"שבאלייה", אחד הסרטים הטובים של 2015, הוא קומדיה שחורה שבמרכזה ניצבים שישה גברים הנופשים על יאכטה, ומחליטים לשחק במשחק שבסופו ייקבע מי מהם הוא הגבר המוצלח ביותר. הם מציבים זה לזה שורה של אתגרים, שהופכים להיות קיצוניים ומשונים יותר ויותר ככל שהמשחק מתקדם.

 

הסרט זכה לשבחים ופרסים בינלאומיים, אך גם היו מי שביקרו את הבחירה של טסנגארי לספר סיפור שאין בו אפילו דמות נשית אחת. "אני אף פעם לא חושבת על מה שמצופה ממני," עונה טסנגארי לשאלה כיצד התמודדה עם הביקורת. "אין לי מושג מה רצו שאעשה לאחר סרטי הקודם, אבל אני כן מחפשת לעשות סרטים שיגרמו הנאה. אני לא יודעת מאיפה הגיע הרעיון ל'שבאלייה', אבל היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות. כמעט אינטואיטיבית".

 

הגברים היוונים כעסו

 

"הרעיון על גברים ששטים ומשחקים משחקי כוח לא נחווה אצלי דרך עיניים של אשה, אלא של בן אדם, של אזרח", היא מסבירה, "יש בזה אלמנט של אלגוריה, של משל על העצמה. בעיקר היה חשוב לי שהסרט יהיה רק עם גברים, כי נוכחות נשית תפר את איזון הכוח ולא רציתי שזה יהיה סרט על מגדר. אם היתה בסיפור אפילו אשה אחת, כל הדינמיקה היתה שונה לגמרי".

 

האם הסרט יביא אוסקר? האם הסרט יביא אוסקר? צילום: יח"צ

 

בעוד הקהל ברחבי העולם הבין את ההומור של הסרט, דווקא במולדתה זכתה טסנגארי לתגובות מפתיעות. "הרבה גברים יוונים זעמו. היה מעניין לראות את הגברים בקוריאה ולוס אנג’לס צוחקים, ואת אלה שביוון לא", היא אומרת, "אמנם הנחתי שזה יפגע בנקודה רגישה, אבל לזה לא ציפיתי. רציתי לבדוק היכן נכנסת העדינות שבגבריות, אף שזה על פניו עדיין נחשב מאפיין של נשיות. רציתי לבחון אם תוכל לצאת בסופו של דבר אדיבות מתוך הדמויות, אם אפשר להשתמש באופי שלהן, בחוסר הביטחון, הפגמים והפגיעות שלהן".

 

מבחינת טסנגארי, אחד ההיבטים הקריטיים בעשיית סרט הוא הליהוק. "תסריט איננו תסריט עד הרגע שבו השחקנים מלוהקים," היא מסבירה.

 

השחקנים בחרו את הסוף

 

"הרבה משתנה במהלך החזרות. הוספנו עוד כעשר סצנות שבכלל לא נכתבו במקור. במהלך העבודה השחקנים לא ידעו איזו דמות תנצח במשחק, ובסופו של דבר ערכנו הצבעה כדי לבחור אותה, כך שהתחרות היתה לפני ומאחורי המצלמה. אבל מה שקרה מאחורי הקלעים היה שונה מאוד ממה שהונצח על המסך, כי היה שיתוף פעולה מלא בין השחקנים וכולנו נהפכנו לחברים טובים".

 

בימים אלה, כאמור, נשלחת טסנגארי עם "שבאלייה" להוליווד כדי לנסות להתחבב על מצביעי האוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה, אבל לבמאית היוונייה יש מתמודד מועדף אחר שמתחרה נגדה. "הייתי בחבר השופטים של פסטיבל ג’ואנג’ו, והענקנו את פרס הסרט ל’סופת חול’. זה ממש סרט אמיץ וחזק, ואני מעריכה מאוד את עבודתה של עילית זקצר. אני ממש מקווה שהוא יצליח".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x