ביקורת קולנוע: הקאמבק שכשל
"ברידג'ט ג'ונס בייבי" הוא ניסיון מחושב מדי לשחזר תהילת עבר, ולכן מרגיש מאולץ, מטופש ולא נעים לצפייה
אי שם בשנת 2001, כשעוד לא היה פייסבוק והשמאל היה בשלטון, הופיעה גיבורה רומנטית חדשה, אחת מזן קצת שונה. לא עוד דוגמנית מושלמת, אלא בריטית עגלגלה שמבלה יותר זמן בליפול מאשר בלעמוד על הרגליים. היא הגיחה אלינו ב"יומנה של ברידג'ט ג'ונס", הסרט שהתגלה כאחת הקומדיות הרומנטיות המקסימות והמצחיקות בכל הזמנים, והיה ללהיט קופות.
"יומנה של ברידג'ט ג'ונס" נקרא כך על שם הדמות שבמרכזו, שאותה מגלמת רנה זלווגר, ובזכותו היא גם הרוויחה מועמדות לאוסקר. שלוש שנים לאחריו יצא לאקרנים "שובה של ברידג'ט ג'ונס", שהצליח גם הוא, אף שזכה למקלחת קרה של ביקורת. ועכשיו זלווגר חוזרת בפעם השלישית עם "ברידג'ט ג'ונס בייבי".
גם היא, כמו ג'ונס, נשכחה לגמרי במרוצת השנים. אמנם השחקנית החביבה חזרה לתודעה הציבורית בעקבות סדרת ניתוחים פלסטיים שגרמה לגל צדקנים ומתחסדים לביישה בפומבי, אבל הקריירה שלה הלכה ודעכה. לכן קשה להימנע מהמחשבה שהסרט החדש הוא ניסיון מחושב מדי לשחזר תהילת עבר יותר מאשר צורך אמיתי להביא למסך עוד פרק בחייה של הדמות החביבה שאהבנו פעם מזמן, ואולי לומר משהו בעל ערך על איך זה להיות אשה שמחפשת אהבה אחרי גיל 40.
המניעים לעשייתו, ציניים או כנים, לא היו משנים דבר אם "ברידג'ט ג'ונס" החדש היה מוצלח. מכיוון שזה בהחלט לא המצב, התחושה היא שהסרט, על כל מרכיביו, מאולץ אף יותר, כמעט לא נעים לצפייה. אף שג'ונס כבר התקדמה יפה בחייה המקצועיים, רווקותה עדיין מציקה לה וכמובן השעון הביולוגי, שלא מפסיק לתקתק. לאחר רצף של אירועים שאינם סבירים אפילו לקומדיה מטופשת ג'ונס מוצאת את עצמה הרה, כשהיא לא יודעת מי האב — אהובה משכבר מר דארסי (קולין פירת') או אמריקאי שרמנטי העוסק במקצוע השדכנות (פטריק דמפסי).
את רוב הסרט, שמרגיש במקרה הרע כמו סדרת רשת צולעת ובמקרה הטוב כמו חזרה על בדיחה בת 15, קשה שלא להעביר ברחמים על ג'ונס. לא די ששתי האפשרויות הרומנטיות היחידות שלה הן הגפילטע פיש הבריטי או הדושבאג האמריקאי נטול האישיות, ברידג'ט ג'ונס היא בעיקר קורבן של תעשיית הסרטים שמאמינה שרווקות היא אות קלון, ושאשה שאינה אמא - אין לה באמת זכות קיום. זה יותר עצוב מאשר מצחיק, ולכן הצפייה מייגעת ומתסכלת. אין כל זכר לרעננות והקסם של "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" המקורי, אבל ניתן להתנחם בנוכחותה של השחקנית אמה תומפסון (שגם תרמה לכתיבת התסריט), אשר כנראה מסוגלת להעניק טעם טוב לכל תבשיל, לא משנה כמה זמן נשכח במקרר.
החמישייה של "כלכליסט": מה כדאי לראות השבוע
1. "מסיבת נקניקיות"
סרט האנימציה שכבר שישה שבועות לא זז מהמקום
2. "לא לנשום"
מותחן אפקטיבי לבעלי עצבים חזקים
3. "שבוע ויום"
דרמה מרגשת כחול־לבן בכיכובם של שי אביבי ויבגניה דודינה
4. "סופת חול"
סרט הביכורים המרשים של עילית זקצר שעושה לנו כבוד בחו"ל
5. "סאלי - נס על ההדסון"
טום הנקס הוא סיבה טובה לראות את הסרט החדש של איסטווד