רק רקע
"משפחת פאנג" הוא סיפור על התבגרות מאוחרת שראינו באינספור סרטים — והוא מציג בעיקר אקספוזיציה
התסריט מבוסס על רב־מכר משנת 2011 מאת קווין ווילסון, שגם יצא לאור בתרגום לעברית. השחקנית זוכת האוסקר ניקול קידמן מיהרה לרכוש את זכויות ההסרטה של הספר, ואת ההגה העניקה לג'ייסון בייטמן, שחקן בדרך כלל, שזהו סרטו השני כבמאי. שניהם גם מככבים בתפקידים הראשיים.
הסרט "משפחת פאנג" הוא דרמה קומית שבמרכזה שני אחים. בקסטר (בייטמן), סופר שלא מצליח לשחזר את הצלחותיו הקודמות, ואנני (קידמן), שחקנית שהקריירה שלה מצויה בצומת דרכים. את רוב בעיותיהם בחיים הם תולים בהוריהם — בעבר זוג אמנים אוונגרדיים שהתמחו במיצגים שניתן לכנותם די בקלות "מצלמה נסתרת". אמנותם היתה חשובה להם יותר מכל, ולא פעם הם השתמשו בילדיהם הרכים כדי לקדם את פועלם, לא תמיד בהסכמה מלאה.
הבעיה המרכזית היא שהסרט משתהה יותר מדי זמן על האקספוזיציה הזו, אפילו הרבה יותר מדי. למעשה, הנקודה העלילתית המשמעותית ביותר שלו, היעלמותם המפתיעה של ההורים (ספק היעלמות תמימה, ספק תכסיס מוזר), מגיעה לקראת אמצע הסרט, הרבה אחרי שכבר ראינו הכל, וכבר התחלנו לחשוב על דברים אחרים — כמו איפה נהיה בחגים.
בסופו של דבר "משפחת פאנג" הוא סרט על התבגרות מאוחרת. במרכזו שני ילדים־מבוגרים שצריכים לקחת סוף סוף אחריות לחיים שלהם ולנתק את עצמם מכל מה שעיכב אותם. זהו סיפור עתיק יומין, כזה שראינו באינספור סרטים אחרים, בטח בקולנוע האמריקאי העצמאי (מ"גארדן סטייט" ועד "אופטימיות היא שם המשחק"). אפשר להתנחם בהופעות המצוינות של בייטמן, קידמן וכריסטופר ווקן, אבל נדמה שאולי ניתן היה לצקת לתוכו משהו נוסף, שייחד וישדרג אותו, אם לא סיפורית אז לפחות קולנועית.
החמישייה של "כלכליסט": הסרטים שכדאי לראות השבוע
1. "מסיבת נקניקיות"
סרט האנימציה הפרוע כבר שבוע רביעי ברציפות בפסגה
2. "איילים"
קומדיה מרגשת ונדירה מאיסלנד
3. "קובו — אגדה של סמוראי"
עוד הוכחה שהדברים הכי טובים קורים באנימציה
4. "ג'ייסון בורן"
אם לא היה לכם מספיק אקשן הקיץ
5. "חולייטה"
מעריצי המלודרמות של אלמודובר לא יתאכזבו