שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אופנה

פרץ של יצירתיות

ישראל פרץ חיפש דרך להתפרנס והתחיל לייבא בגדים מהמזרח. שנתיים וחצי לאחר מכן, הוא כבר מעצב בעצמו שמלות גרנדיוזיות לסלבריטאיות במסגרת המותג שלו ARKETA, ומייצא אותן בחזרה לסין

מורן לונדון 08:1930.08.16

ישראל פרץ, בעלי מותג האופנה המצליח ARKETA שגם מעצב בעצמו את כל הבגדים, בכלל למד כלכלה ומינהל עסקים במכללת תל אביב־יפו, ובסיום לימודיו חיפש דרך להתפרנס. "זה התחיל כביזנס בלבד, לא היתה לי אהבה מיוחדת לאופנה", מספר פרץ, "ייבאתי לארץ אקססוריז מהמזרח ושיווקתי אותם לחנויות".

 

כשראה שהעסק הקטן שלו מצליח, התחיל פרץ לייבא גם בגדים. "חשתי שזו פעילות עסקית רווחית. משום שלא הבנתי בתחום באותם ימים, צירפתי לנסיעות אשת אופנה מקצועית שאמונה על הקניינות. זה ממש לא עבד. הדברים שהיא בחרה לא נמכרו כמו שחשבתי והבנתי שאני צריך לעשות את הבחירות, ולכן עליי להכיר את השוק. הסתכלתי מה קורה מסביב, מה אנשים לובשים, בדקתי ובחנתי, ודברים התחילו להצליח".

 

ואולם, עם העסקים בא הרגש. פרץ התחיל להבין שיש לו אמירה אישית, שהוא יודע איך אופנה צריכה להיראות, והחליט שאין סיבה שלא יביא את טביעת ידו לעסק. שנתיים וחצי לאחר מכן כבר יצא הקו הראשון בעיצובו תחת השם ARKETA (ביוונית: יפה).

 

כל פריט הוא אמירה

 

פרץ (31, מיפו) מוציא במסגרת המותג קולקציה חדשה של 70 דגמים בכל חודש וחצי, שנמכרים בטווח של 200–1,600 שקל. הוא מעצב בגדי נשים טרנדיים וסקסיים שמקפידים לשלב את המילים האחרונות בעולם האופנה. העיצובים שלו לרוב גרנדיוזיים: לא תמצאו שם טי שירטים בייסיק, כי אם שמלות, מכנסיים וחולצות עם צווארונים גדולים, מחשופי גב, משחקי בדים תלת־ממדיים, רקמות ועוד. כל פריט הוא סטייטמנט של ממש. "אני בוחר טרנדים אדג'יים, דברים שנראים לא לבישים, והופך אותם לבגדים. ההפיכה של פריט שקוף וחושפני שמוצג על המסלול לבגד שסלבריטאיות לובשות בגאווה לאירועים היא האתגר שלי, ובזה המותג מצליח מאוד".

 

מימין: ישראל פרץ על סט צילום הקטלוג מימין: ישראל פרץ על סט צילום הקטלוג צילום: אוראל כהן

 

ואיך אתה מצליח לעצב לקהל הלקוחות הזה בלי הכשרה בתחום?

"אני עוקב אחר תצוגות ומעצבים, מסתובב בבוטיקים בעולם, רואה מה אנשים ברחוב לובשים. למדתי לנתח את המידע הזה ולתרגם אותו למוצר".

 

המותג של פרץ משווק היום לכ־100 בוטיקים ברחבי הארץ וגם לשנגחאי, מנילה, סינגפור ומלזיה, ומיוצר בבירת הייצור לכמויות גדולות, סין. "אם בתחילת הדרך הבאתי 100–200 ק"ג סחורה, היום אני מביא 2.5–3 טונות בחודשיים. אלה סטנדרטים של ייצור ממש כמו בחו"ל".

 

רוב המעצבים הישראלים היו חולמים לייצר בכמויות המינימליות שדורשים בסין. איך עשית את זה?

"זה לא סוד שקשה פה. תרבות התשלומים בישראל קשה מאוד, לאנשים אין כבוד ומוסר תשלומים. אתה שם את הסחורה בחנות, ורק חצי שנה לאחר מכן רואה את הכסף; בינתיים אתה צריך למצוא דרך לממן את הקולקציה הבאה. הרבה מעצבים נופלים בשלב הזה. נוסף על כך, יש נטייה לראות שמישהו אחר מצליח ולחשוב שזה יעבוד גם לך, אז כולם מנסים לעשות אותו דבר". 

הדוגמנית טיטי איינאו, בשמלה של מותג 'ארקטה' הדוגמנית טיטי איינאו, בשמלה של מותג 'ארקטה' צילום: ענת מוסברג

 

שילוב של ראייה עסקית ואיך אתה הצלחת?

"העיצובים הגרנדיוזיים שלי נועדו להמם בכוונה תחילה, להיות בולטים מעל כל מה שיש. בתחילת הדרך, כשהצעתי את הסחורה לחנויות, שאלו אותי 'מה זה התחפושות האלה?'. העובדה שהייצור בחו"ל מצריך גם יבוא של המוצר אתגרה אותי וגרמה לי ליצור משוואה סבוכה — שלמעשה שכנעה אותם לייצר עבורי בסין בכמות שאני צריך. למשל, מצאתי טריק של מציאת מכנה משותף בין הפריטים בקולקציה ברמת הבד כדי לחסוך כביכול, וגם שמרתי על קשרים מאוד טובים עם האנשים שם כי הייתי מגיע ליצור קולקציה חדשה בכל חודש וחצי. ובכל זאת, נדרש לי המון זמן לגרום להם לייצר בשבילי, כי אני דורש כמויות קטנות יחסית. זה לא יוצא זול כמו שמתארים, אבל זה עדיין מצליח".

 

מה התוכניות שלך לעתיד?

"אני לא יודע אם ההרפתקה הבאה שלי תהיה דווקא בתחום האופנה. ברגע ש־ARKETA תהיה במקום שאני רוצה מבחינה עסקית, אני מניח שאמשיך הלאה. בינתיים אני מקפיד לעצב ולשלב בזה ראייה עסקית שהופכת את כל העניין לביזנס משתלם".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x