$
פנאי

להרים את הקהל לתיאטרון

לרגל חגיגות פתיחת המשכן הקבוע החדש של סטודיו למשחק ניסן נתיב, מיכי ורשביאק מספר על ניהולו על רקע התחרות עם בתי ספר אחרים, מצבו המדאיג של התיאטרון ועתיד שיתופי הפעולה עם משה איבגי

מאיה נחום שחל 09:3722.02.16
מיכאל (מיכי) ורשביאק לא זוכר את השנה שעברה עליו אחרי מותו הפתאומי של ניסן נתיב ב־2008, אז קיבל עליו, נוסף על הניהול הארגוני של הסטודיו למשחק שעל שמו, גם את תפקיד הניהול האמנותי. "אי אפשר לתאר מה הלך אז, זו היתה שנה כל כך אינטנסיבית שאני לא זוכר ממנה כלום. ניסן ואני ישבנו באותו חדר 23 שנה, אבל לא היינו ממש קרובים מבחינה אישית. היינו מדברים הרבה, אבל הכל סביב בית הספר, היו בינינו מלחמות אבל עבדנו בהיזון חוזר כל הזמן. בשלב מסוים התקבלה החלטה שברגע שהוא ילך אני אחליף אותו".

 

יומיים לפני מותו של נתיב התקיימה ישיבה אצל מנכ"ל עיריית תל אביב־יפו, ובה הוחלט על בניית משכן חדש ביפו לסטודיו שהקים כחמישים שנה קודם לכן. נתיב עצמו לא זכה לראות את מפעל חייו באריזתו החדשה והמכובדת, אך רוחו שורה על המוסד ולזכרו מוקדש בו חדר המכיל רהיטים וחפצים יקרי ערך שאסף במשך השנים לצד תמונות שקיבל מבוגרים.

מיקי ורשביאק מנהל ניסן נתיב מיקי ורשביאק מנהל ניסן נתיב צילום: עמית שעל

 

"אני כל הזמן רואה את הדפקטים של מה שלא יצא טוב בבניין, וכולם אומרים לי שניסן היה בטח מבסוט. היום אני יכול להגיד שבדברים מסוימים הלכתי בלב שלם אחריו, ויש דברים שניסיתי לשנות. אני יותר נוטה להקל ולוותר לעומת הנוקשות של ניסן. אלה המקומות שבהם סייעתי לו, כי הוא היה מסוגל לבוא להגיד למישהו שרוצה לתרום מיליון דולר מה הוא באמת חושב עליו".

 

אחרי חמישים שנות נדודים, שברובן שכן המוסד בבית מרס בתל אביב, בדצמבר האחרון זכה הסטודיו לחלל קבוע ביפו בהשקעה של כ־27 מיליון שקל, בעיקר בזכות עיריית תל אביב־יפו שתרמה את השטח ו־8.75 מיליון שקל לטובת ההקמה. נוסף על כך סייעו להקמתו קרן אלכסנדר גראס, שתרמה שלושה מיליון דולר לבנייה ומיליון דולר ורבע להצטיידות, משרד התרבות שנתן מיליון שקל וחצי, רבע מיליון שקל שנאספו בערבי התרמה שערכו בוגרי בית הספר ומיליון שקל וחצי שנתן בית הספר עצמו. "אנחנו עדיין מנסים להתאושש מזה", אומר ורשביאק.

 

החגיגה הרשמית לרגל חנוכת המשכן החדש תחל ביום חמישי הקרוב ותתפרס על פני ארבעה ימים תחת הכותרת "מרימים את השאלטר". את ערב ההשקה שיתקיים בחמישי בערב תנחה בוגרת הסטודיו מגי אזרזר. הוא יהיה הרשמי מבין האירועים ויארח את האנשים שבזכותם יצאה התוכנית אל הפועל. תלמידי הסטודיו יבצעו שירים של חבורת לול, על הגג תתקיים מסיבה, וב־21:00 תעלה ההצגה "רילוקיישן" בכיכובן של הבוגרות קרן מור ויובל שרף בבימוי מור פרנק. נוסף על כך יתקיימו בימי החגיגה סיורי פרפורמנס, ג'אם תנועה בהדרכת הכוריאוגרפית מרינה בלטוב גראס, סדנת יצירה עם דאנה איבגי, אירוע תיאטרוני של ג'ייסון דנינו הולט, הצגות ילדים, סטנד־אפ, מופעים של ציפורל'ה, האשכנזים, הסלון של משפחת אלייב ועוד. (לפרטים והרשמה: nissan-nativ.org.il).

 

גולת הכותרת במבנה החדש היא חדר ה"בלק בוקס", המשמש חדר החזרות של שנה ג' ועתיד לשמש חלל פרינג'. "אחרי שנסדיר הכל מבחינה רגולטורית, הכוונה היא להקים סוג של מרכז תרבות שיהיה בו גם תיאטרון פרינג'", אומר ורשביאק. "אני מבין שהגישה היום במשרד התרבות היא שלא רואים בעין יפה עוד תיאטרון פרינג' בתל אביב, הם רוצים לפתח את הפריפריה. אבל נצטרך לשכנע אותם שזה נכון גם בזכות זה שאנחנו ביפו".

 

באולם התיאטרון הראשי יש רק 170 מקומות, ולא בשל מצוקת מקום. "אנחנו רוצים שיעשו פה תיאטרון ניסיוני, מחקרי ומקורי, כל מה שאמור להיות סמן של יצירה מתחדשת בתיאטרון, ולזה מספיקים 170 מקומות", הוא מסביר.

 

אתה מרגיש תחרות עם שאר בתי הספר בתחום?

"זו לא התנשאות לומר שאני לא חושב שיש יותר משלושה אנשים שחשבנו עליהם כפוטנציאליים אלינו ובסופו של דבר הלכו למקומות אחרים. אני בוחן כמעט את כל התלמידים בחינה ראשונה בעצמי. המורים אצלנו הם מהטובים בארץ, חלקם בעולם. ברגע שאמן עומד מול קבוצה של אנשים מוכשרים הוא מתחדש מהם".

 

עם המורים בסטודיו נמנה גם משה איבגי, שאינו מלמד בו באופן קבוע, אך עורך סדנת משחק מול מצלמה עם תלמידי שנה ב'. "בשבוע שעבר דיברתי עם התלמידים וביקשתי מהם לכתוב אנונימית אם יש מישהו מהם שמרגיש לא בנוח להמשיך לעבוד עם איבגי. קראתי את כל הפתקים וכולם רוצים שהוא ימשיך", אומר ורשביאק. על ההטרדות המיניות שהשחקן חשוד בהן הוא אומר כי "אם זה נכון אז זה נורא. הבטן מתהפכת מלחשוב על זה, ואני מקווה מאוד שזה לא יהיה כצעקתה כי זה יהיה עצוב מאוד".

 

ורשביאק פחות מרוצה ממצב התיאטרון בישראל בימינו. "אני לא נוטה לבקר את התיאטרון הרפרטוארי כי אני חושב שזה לא הוגן", הוא אומר. "יכול להיות שמיקי גורביץ' (המנהל אמנותי של החאן — מנ"ש) צודק כשהוא אומר שהבעיה של התיאטרון הישראלי היא שיש לו יותר מדי קהל. אנחנו צריכים לשנות את המגמה, להרים את הקהל אל התיאטרון ולא לרדת אליו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x