$
פנאי

מהאייפון למוזיאון

גפן רפאלי היא אחת האמניות העסוקות באינסטגרם, עם 92 אלף אנשים שעוקבים אחרי האיורים שהיא יוצרת בהשראתם. כעת היא הגיעה גם למוזיאון ישראל

רעות ברנע 08:4013.01.16

המאיירת גפן רפאלי לא תפסיק לעולם את פרויקט ה־DailyDoodleGram שלה. "לא יהיה לי אומץ להפסיק, אני מרגישה מחויבת. אם אני לא מעלה איור אני מרגישה אשמה", היא אומרת. למי שבמקרה עוד לא נתקל בו, מדובר באחד מפרויקטי האמנות הווירטואליים המצליחים ביותר שהיו כאן מעולם.

 

זה שלוש שנים רפאלי מעלה לחשבון האינסטגרם שלה בקביעות, מדי יום ביומו כמעט, איור המורכב מדימויים שהיא מוצאת באופן די רנדומלי ברשת החברתית. כיום עומד מספר העוקבים שלה על 92 אלף, והוא רק ממשיך לעלות. כעת היא מקבלת גם סטמפה רשמית שמכירה בהצלחה ובכישרון שלה: מהשבוע שעבר מוצגת בספריית האיור של מוזיאון ישראל בירושלים התערוכה "מהאינסטגרם למוזיאון ובחזרה" שמציגה איורים שלה במשך השנים, לצד כאלה שנעשו במיוחד לתערוכה.

 

"האוצרת אורנה גרנות פנתה אליי, וכמובן התרגשתי מאוד", היא מספרת. "היא הכירה אותי עוד מימי הלימודים כשהיתה מרצה בבצלאל ואני למדתי לתואר בתקשורת חזותית. את הרעיון לתערוכה גיבשנו יחד במשך תקופה, כי הרגשנו שהיא צריכה להיות מחוברת גם למקום שהיא מוצגת בו ולא רק לאינסטגרם".

 

גפן רפאלי גפן רפאלי צילום: אוראל כהן

 

רפאלי הוזמנה לבקר בארכיון האיור ובאוסף הצעצועים של המוזיאון, שבו מאות פריטים ישנים ששבו אותה בקסמם. היא צילמה וצילמה, ומתוך התמונות יצרה סדרה של קרוב ל־20 איורים המבוססים על פריטים מהמוזיאון. אפשר למצוא בהם מינאטוריות, כלי מטבח, חלקי בובות שונים, חיילי צעצוע ואחרים. בימים אלה האיורים שיצרה מוצגים בספריית האיור לצד הפריטים המקוריים עצמם, ובד בבד מוצגים עוד כמה עשרות איורים שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה בשלוש השנים האחרונות.

 

איך את בוחרת מה לצייר בכל יום?

"זה החלק הקשה. בהתחלה האינסטגרם לא היה כל כך חכם, אבל היום הוא השתנה - הוא מאכיל אותך בכפית בהתאם לתמונות שעליהן אתה עושה לייק. אני משתדלת להסתכל על מה אנשים שאני עוקבת אחריהם עשו לייק. אפשר להגיד שאני כל היום 'מחפשת חומרים' ואפשר לקרוא לזה אובססיה. זה בעצם תירוץ לריגול חסר שחר אחרי חיים של אנשים".

 

מלבד המחויבות האמביוולנטית שלה לדיילידודלגרם, רפאלי היא גם מאיירת פרילנסרית שעובדת על כמה פרויקטים בו־זמנית בכל רגע נתון. "אני עושה איורים לעיתונות, לסטודיואים פרטיים, עבודות מיתוג. אני מחזיקה גם חנות אונליין שבה אני מוכרת פרינטים. זה לא מאוד כלכלי וזה המון עבודה. אנשים בטוחים שאני עושה מזה הון, אבל בגדול זה בעיקר בשביל הכיף האישי שלי - לארוז חבילות קטנות ולשלוח".

 

מהבחינה הזאת הפרויקט עזר לך לקבל עוד עבודה?

"אני מניחה שבלעדיו היו מכירים אותי פחות, וכן הגיעו אליי כל מיני עבודות דרך הפרויקט במשך השנים. עשיתי שיתוף פעולה ברוח הפרויקט עם מותג האופנה 'גרטרוד' וספלים ל'נולה אמריקן בייקרי'. בימים אלה אני עושה מיתוג למסעדת Da Da & Da'' שגם הוא בקו ובסגנון של האיורים בדיילידודלגרם. זה הפך להיות, לטוב ולרע, הקו הסגנוני שאני מזוהה איתו, אבל בלימודים למשל בכלל לא עשיתי דברים כאלה. אנשים שמגלים שאני מאיירת בצבע ובצבעי מים מופתעים בדרך כלל. בשנה האחרונה הסגנון הזה קצת השתלט לי על החיים. גם כשאני מנסה להתחמק ממנו אני מגלה שהרבה יותר קל לי לעבוד בקווים האלה בשחור לבן. עכשיו אני עובדת על איור של ספר שאני עושה דווקא בציפורן ולא בעט, אבל איכשהו גם לשם הקו הזה גולש".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x