שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פנאי

"גדר חיה" לא לבד: הכירו את המועדון המכובד של הספרים האסורים

החלטת משרד החינוך לפסול את ספרה של דורית רביניאן בשל מערכת היחסים המתוארת בו בין יהודיה לפלסטיני מסעירה את הרשת; זו ההזדמנות להיזכר בספרים שהרגיזו קבוצות פוליטיות ודתיות - ועדיין נהפכו לנכסי צאן ברזל

נמרוד צוק 13:3601.01.16

ב-24 השעות האחרונות עוסקים בפייסבוק ובחלק גדול מכלי התקשורת בנושא מרכזי אחד: ההחלטה המבישה והגזענית של משרד החינוך להמנע מהכנסת הספר "גדר חיה" של דורית רביניאן לתוכנית הלימודים המורחבת בספרות בתיכוני החינוך הממלכתי, וזאת בגלל שהוא מעז להציג ללא הסתייגות מערכת יחסים זוגית בין אשה יהודיה לגבר פלסטיני. בכך הוא מצטרף למועדון ותיק ומכובד למדי של ספרים פורצי דרך שאיתגרו את המחשבה המקובלת והסדר הקיים וזכו בשל כך לסוגים מגוונים של צנזורה פוליטית במדינות שונות, בבתי ספר ומחוץ להם, מצד שמרנים, פוליטרוקים, רודנים וקבוצות דתיות. הנה כמה מהחברים המעניינים יותר שזכו להכלל במועדון היצירות האסורות:

 

חוות החיות

 

האלגוריה הפוליטית העוקצנית של ג'ורג' אורוול מ-1945 שנכתבה כביקורת על עליית הקומוניזם ברוסיה הסובייטית, נאסרה להפצה בבריה"מ ובמדינות קומוניסטיות נוספות במשך שנים.

 

הצנזורה לא נעצרה שם: ב-2002 הוא נאסר ללימוד בבתי הספר בערב הסעודית מסיבה אחרת לחלוטין – דמות החזיר המדבר שבספר הוגדרה "נוגדת את ערכי האיסלם".

 

בצפון קוריאה הקומוניסטית הוא עדיין אסור להפצה והחזקה.

 

אליס בארץ הפלאות

 

הספר של לואיס קרול נחשב היום כאחת היצירות הקאנוניות ופורצות הדרך של התרבות המערבית ומצד שני כספר תמים למדי ובלתי מזיק, אבל זה לא תמיד היה כך. ב-1900 הוא נאסר ללימוד בבית ספר בעיירה הייברהיל בניו המפשייר בשל "התייחסות לאוננות ולפנטזיות מיניות" לצד תיאור מגחיך של מורים וטקסים ודתיים. ב-1931 הוא נאסר להפצה גם בסין, במחוז הונאן, בשל ההצבה של בני אדם ובעלי חיים כשווים אלו לאלו.

 

 

מלכוד 22

 

הרומן הסאטירי של ג'וזף הלר שיצא ב-1961 הפך לאחת היצירות האנטי מלחמתיות המפורסמות והפופולריות ביותר אי פעם, מה שמשך אליו לא מעט אש מצד סותמי הפיות. בית הספר התיכון בעיירה סטרונגוויל באוהיו החרים אותו ב-1972, איסור שבוטל ארבע שנים לאחר מכן בהחלטת בית משפט. ב-1974 הוא נאסר ללימוד מסיבות דומות בדאלאס, וב-1979 סולק מבית ספר במדינת וושינגטון בשל דיאלוגים שכללו את המלה "זונה".

 

ענבי זעם

 

הספר המזוהה ביותר עם ג'ון סטיינבק זכה מצד אחד לפופולריות עצומה עם צאתו לאור, ומצד שני עורר כעס וביקורת מכיוונים רבים.

 

התאגדות האיכרים של קליפורניה כינתה אותו "ערימה של שקרים" ותעמולה קומוניסטית, והובילה מהלך של החרמתו בספריות ציבוריות במדינות רבות בארה"ב ושריפה פומבית של עותקים.

 

מצד שני, סטלין הורה לאסור על הפצתו בבריה"מ (לתקופה קצרה) בשל התיאורים של אמריקאים עניים במיוחד שעדיין יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב פרטי והחשש מחלחול הרעיון הזה לתודעת האזרחים הרוסים.

 

 צילום: ויקיפדיה

 

צופן דה-וינצ'י

 

מותחן הטיסות המגה-פופולרי של דן בראון נראה כספר האחרון שמישהו ירצה לצנזר או להחרים, אבל מסתבר שאין גבול ליצירתיות הקומיסרים. ב-2004 הוא נאסר להפצה בחנויות הספרים בלבנון לאחר שראשי הכנסיה הקתולית במדינה טענו כי הוא מתאר את ישו בצורה פוגענית.

 

אמריקן סייקו

 

ספרו של ברט איסטון אליס על איש העסקים המצליח ממנהטן שהופך לרוצח סדרתי היה אחד יצירה שהשתמשה בתיאורים של אלימות גרפית כדי להציג ביקורת חברתית חריפה על השיטה הקפיטליסטית האמריקאית ותחלואיה, ושימש בסיס לסרט המצליח בכיכובו של כריסטיאן בייל.

 

תיאורי האלימות הבוטה גרמו להטלת מגבלות קשות על הפצתו. בגרמניה הוא הוגדר "מסוכן לקטינים" והפצתו הוגבלה בין 1995 ל-2000. באוסטרליה הוא נמכר רק מגיל 18 ומעלה והוצג בחנויות בעטיפה אטומה וגם בניו זילנד מכירתו לקטינים הוגבלה.

 

 צילום: ויקיפדיה

 

ארכיפלג גולאג

 

 צילום: ויקיפדיה

אחד הסופרים הרוסים שסבלו יותר מכל מנחת זרועו של המשטר הסובייטי היה אלכסנדר סולז'ניצין, שתיאר בספריו את זוועות הגולאגים בעקבות השנים שבילה במאסר במחנות.

 

ספריו, ובראשם ספר זה עזרו לחשוף בפני המערב את המתרחש בפינות האפלות ביותר שמאחורי מסך הברזל, ובדיוק מסיבה זו הם נאסרו עד שנות ה-80 להפצה בבריה"מ.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x