שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פנאי

תערוכה: "דיוקן עצמה", לאה ניקל

תערוכת דיוקנאות חדשה של לאה ניקל כמעט מעירה את הציירת האגדית לחיים, במלאות עשור למותה

רעות ברנע 08:3227.10.15
תערוכת דיוקנאות חדשה של לאה ניקל כמעט מעירה את הציירת האגדית לחיים. "דיוקן עצמה" היא תערוכה הסוקרת את מוטיב הדיוקן העצמי ביצירתה של ניקל במלאות עשור למותה.

 

דבר המבקרת: לאה ניקל (2005–1918) נחשבה לגברת הראשונה של האמנות הישראלית בכלל ושל האמנות הישראלית המופשטת בפרט. היא כלת פרס ישראל לציור ל־1995, לצד מנשה קדישמן, ועטורה בפרסים מכל עבר — ממוזיאון ישראל עד אונסק"ו. עשר שנים לאחר מותה בגיל 87 בוחנת איה לוריא, האוצרת הראשית של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, את מוטיב הדיוקן העצמי ביצירתה.

 

לא מדובר כאן בדיוקן במובן המקובל של המילה: ניקל היתה אמנית של ציור מופשט, והדיוקנאות העצמיים שלה, כמו כל חלק אחר ביצירתה, מופשטים בהתאם. ובכל זאת, האנדרלמוסיה המיוחדת שלהם מנכיחה את האני היוצר שלה — ניקל היתה אמנית טוטאלית, שעזבה את ביתה בישראל כדי לפתח את הקריירה שלה בפריז והתייחסה לעצמה כ"אמן" בגוף זכר (כי הרגישה צורך להיות שווה אל כל האמנים הגברים סביבה). חייה ציירו את הדיוקן העצמי שלה.

 

עבודות מתוך "דיוקן עצמה". ניקל שילבה רסיסים אישיים: טביעות אצבע, קרע מהשמלה האמיתית שלבשה עבודות מתוך "דיוקן עצמה". ניקל שילבה רסיסים אישיים: טביעות אצבע, קרע מהשמלה האמיתית שלבשה צילום: יואב חנן, לאה ניקל

 

כשלוריא ישבה לבחון את עבודותיה של ניקל היא מצאה בהן שלוש קבוצות עיקריות, כל אחת עוסקת בהנכחת האמנית ואישיותיה בדרך אחרת: הקבוצה הראשונה מכילה עבודות שבהן ניקל שילבה את טביעות האצבע שלה. הקבוצה השנייה מכילה עבודות שבהן שילבה את שמה, והשלישית היא קבוצה שבציורים שבה שילבה ניקל פיסות אמיתיות מתוך בד השמלות שלבשה.

 

מבט ראשון יתקשה להבדיל בין העבודות בשלוש הקבוצות: כולן מופשטות וצבעוניות ובולטים בהן קוויה האופייניים של ניקל. אך חשיפת המוטיבים הקטנים, הכמעט נסתרים — שבאמצעותם שילבה ניקל את עצמה, את חייה הביוגרפיים והגשמיים — היא גילוי מרענן שמעצים את הנופך האישי בעבודותיה ושופך עליהן אור נוסף.

 

לצד הדיוקנאות מוצג בתערוכה סרטון דוקומנטרי שיצרו בני משפחתה של ניקל. הסרטון משלב קטעי ראיונות שלה מעשורים עברו, לצד צילומי וידיאו מתערוכות וכנסי אמנות, כמו גם אירועים משפחתיים. אין זה יוצא דופן, אבל בהקשר האינטימי של התערוכה, האפשרות הזו לצפות בשני סוגי ייצוגים של האמנית — זה שקלטו המצלמות וזה שהביעו הצבעים — מוסיפה המון, בעיקר לדמותה ולעבודותיה של אמנית מסדר גודל כזה, שכבר אינה בחיים.

 

חוויית הצפיה בתערוכה נדמית לדבר הכי קרוב למפגש אמיתי עם ניקל, כזה שעוד נמצא בגדר האפשרי. היא גורמת למבקר בתערוכה להבין קצת יותר מי היתה האשה הזאת והיכן חייתה — להבין, ואז לרצות להכיר את לאה ניקל מקרוב יותר.

 

פרטים: עד 26 בדצמבר, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הבנים 4 הרצליה, 20 שקל.

 

› שורה תחתונה: תערוכה ששופכת אור על חייה ויצירתה של מי שייתכן שהיא האמנית הכי גדולה שהיתה לנו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x