• תפריט
פנאי

הצגה: "אוויטה", תיאטרון הבימה

תיאטרון הבימה מעלה את המחזמר של טים רייס ואנדרו לויד וובר בנוסח עברי של דניאל אפרת. את אוויטה מגלמת שירי מימון

מאיה נחום שחל 08:3815.10.15

תיאטרון הבימה מעלה את המחזמר של טים רייס ואנדרו לויד וובר בנוסח עברי של דניאל אפרת, בבימויו של משה קפטן. בהשתתפות שירי מימון, רן דנקר, אקי אבני, רפי ויינשטוק, רויטל זלצמן ועוד רבים.

 

עלילה: סיפורה של אווה פרון, בת המעמד הנמוך בארגנטינה שנסעה לטעום את העיר הגדולה בואנוס איירס, בה עבדה כשחקנית ושם בילתה בלא מעט מיטות. פרון פילסה את דרכה לשלטון כשנישאה לקולונל חואן פרון, לימים נשיא ארגנטינה, והפכה לדמות עממית נערצת.

 

דבר המבקרת: ההפקה מושקעת מאוד, בעלת תפאורה (במבי פרידמן), תאורה (קרן גרנק) ותלבושות (ילנה קלריך) שלא היו מביישות גם את ברודווי, וכוריאוגרפיה מקורית שלה מנעד תנועתי מופתי של הווירטואוז אביחי חכם. הבמאי קפטן, אשף

מחזות הזמר, העמיד הפקה מקצועית ואף צלח את האתגר שטמון בכך שהמחזמר נכתב כאופרה (הוא מושר לכל אורכו).

הבעיה הגדולה של המחזמר הזה, שנחשב לקלאסיקה, טמונה לטעמי בדרך בה הוא כתוב: 24 תמונות שמתחלפות במהירות שלא מותירה מקום וזמן להתפתחות דרמה של ממש. שירי מימון (אוויטה) נולדה לבמה והתברכה בגרון שמגיע לכל הגבהים הנדרשים, אלא שההגברה - שהיתה חזקה מדי - פגמה בצליל. בשירים רגועים, כמו "תאהב אותי" והלהיט "אל נא תבכי ארגנטינה", הפגינה מימון את שילוב כישורי המשחק והקול שלה, והצליחה לרגש.

 

הדמות השטוחה של חואן פרון, שנכתבה תוך התעלמות מהצדדים הבעייתים במשטרו, לא העניקה לאבני חומרים רבים לעבוד איתם, וגם מבחינה קולית נרשמו אצלו פה ושם פספוסים. מי ששלט על הבמה בגדול הוא דנקר בתפקיד המספר, צ'ה גווארה. בקול צלול, בנוכחות כובשת ובמשחק מדויק, דנקר מגיע לשיא חדש בקריירה הבימתית שלו.

 

שורה תחתונה: הפקה מושקעת של קפטן לחובבי הז'אנר.

 

שירי מימון ואקי אבני. שילוב של כישורי משחק וקול שירי מימון ואקי אבני. שילוב של כישורי משחק וקול צילום: דניאל קמינסקי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x