שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פנאי

יום המוזיאונים הבינלאומי: אמנות לעם

איזה שוחר תרבות לא פנטז, ולו פעם אחת, על בולמוס אמנות? לשם כך הומצא יום המוזיאונים הבינלאומי שמתקיים היום ומאפשר לבקר בכל התערוכות הכי שוות בחינם. הסתערו!

רעות ברנע 08:5107.05.15

הפוסט־מודרנית:

"בעקבות" של מישל פלטניק במוזיאון לצילום

 

מישל פלטניק הוא אחד הסופר־סטארים של עולם האמנות הישראלי העכשווי: הוא נולד בצרפת ועלה לישראל לפני כ־15 שנה, ובהשכלתו הוא בכלל מהנדס אלקטרוניקה.

 

בתערוכה הנוכחית שלו (עד סוף מאי) מציג פלטניק סדרה של עבודות שמתכתבות עם יצירותיו של האמן הבריטי הנודע פרנסיס בייקון. הוא יוצר עליהן טייק אוף פוסט־מודרניסטי מובהק, ונוטע בתוכן אנשים חיים.

 

ההפקה שמאחורי היצירות של פלטניק מערבת מספר גדול של אנשי צוות - תאורנים, אנשי סאונד ומאפרים. כך הוא מפיח חיים ביצירת האמנות והופך אותה מחוויה אינדיבידואלית לחוויה קהילתית ומרובת משתתפים, כזו שדומה יותר לעשיית קולנוע. התוצאה היא עבודות מהפנטות בסגנון מובחן שהוא אמנם דומם, אבל באותו זמן גם מכיל שינוי ותנועה.

 

פרטים: גן התעשייה תל חי, 13–22 שקל ביום רגיל, omuseums.org.il

 

העבודה "בעקבות שלושה מתווים לדיוקן לוסיאן פרויד 1965" של מישל פלטניק. נוטע אנשים חיים העבודה "בעקבות שלושה מתווים לדיוקן לוסיאן פרויד 1965" של מישל פלטניק. נוטע אנשים חיים

 

ההיסטורית:

"קיצור תולדות האנושות" במוזיאון ישראל

 

מוזיאון ישראל חוגג השנה יובל, ובין שלל האירועים המיוחדים הוא בוחר גם להקדיש תערוכה אחת (עד 2 בינואר) לסיכומים - לא רק של 50 השנים האחרונות, אלא של ההיסטוריה כולה, משימה מאתגרת לכל הדעות.

 

התערוכה בנויה על בסיס "קיצור תולדות האנושות", רב־המכר של יובל נח הררי, אבל גם מי שלא קרא את הספר יבין מה מתחולל בה. הרעיון פשוט: סיפורו של המין האנושי באמצעות פריטים נדירים ויצירות אמנות, כמו עצם שגילה מוערך ב־60 אלף שנה, סרטים מראשית ימי הקולנוע, כתב היד המקורי של איינשטיין שבו הוא מוכיח את תורת היחסות, וכל זה לצד אמנות עכשוויות המלווה כל אחת מהתקופות. היצירה שסוגרת את התערוכה היא גם הדובדבן שבקצפת: "חופשה" של האמן הבריטי־אפריקאי יאנקה שוניברי, מיצב מקסים ובו משפחה של אסטרונאוטים הגונבת את הלב.

 

למי שכבר מגיע מומלץ גם לא לפספס את מה שקורה בדרך אל התערוכה או ממנה - עבודות של צדוק בן־דוד המאוגדות תחת השם "תיאוריה ואבולוציה". מדובר על מיצב שכולל 250 פריטי מתכת המתארים המצאות שונות, שנחתכו כולם באופן ידני, מדויק ומרהיב.

 

פרטים: רופין 11 ירושלים, 27–54 שקל ביום רגיל, www.imj.org.il/he

 

עבודה של מנאר זועבי במוזיאון וילפריד עבודה של מנאר זועבי במוזיאון וילפריד

 

הפוליטית:

"קווים אדומים" במוזיאון לקריקטורה וקומיקס

 

זה נראה כאילו חלפו מאז מאה שנה, וכאילו שום דבר לא השתנה, אבל לפני פחות מחודשיים עוד היינו שקועים במערכת בחירות קדחתנית. הקריקטורות הפוליטיות שליוו את סאגת הבחירות האחרונה, כמו גם איורים סאטיריים מבחירות קודמות, זוכים למקום של כבוד בתערוכה (עד 13 ביוני) שמציגה אותם ככלי רב־עוצמה של חופש הביטוי.

 

העניין מקבל משנה תוקף דרמטי לאור הפיגוע במשרדי השבועון "שארלי הבדו", שהתרחש בפריז בינואר השנה. חלק נכבד בתערוכה מוקדש לכמאה קריקטורות פוליטיות בינלאומיות שנוצרו בתגובה למתקפת הטרור הזו, אבל לבה הוא כאמור הקריקטורות הישראליות העדכניות - שהתהוו במהלך השנה שעברה עד הבחירות.

 

מיטב הקריקטוריסטים הישראלים איחדו פה כוחות ומוחות, ושוטחים על קירות המוזיאון את פרשנותם הפארודית ביחס למעלליהם של ביבי, ליברמן, סתיו שפיר וכל שאר הסטארים, שיושבים כעת בכנסת ומכריעים בסוגיות הרות גורל באשר לחיינו כאן.

 

פרטים: ויצמן 61 חולון, 7–15 שקל ביום רגיל, cartoon.org.il

 

קריקטורה של ליאב צברי. החופש לצחוק על מה שכואב קריקטורה של ליאב צברי. החופש לצחוק על מה שכואב

 

הנוסטלגית:

"דרייב אין" במוזיאון אשדוד לאמנות

 

צילום הוא פעולה שמצד אחד נועדה לתעד, ומנגד יש לו גם קיום אמנותי אוטונומי משל עצמו.

 

התערוכה (עד 15 במאי) מציגה לראשונה את מהלכי התבססות הצילום הפרסונלי באמנות ובתקשורת בישראל.

העבודות סוקרות את הרגעים המכוננים במהלך שנות השבעים והשמונים, שבהן הפך הצילום בישראל מכלי דוקומנטרי ששימש בעיקר להנצחת מלחמות, לכלי אקספרסיבי המאפשר הבעה אישית ואמנותית. בתקופה זו גם הפך הצילום לחלק בלתי נפרד מזירת האמנות הפלסטית, והצפייה ביצירות הראשונות שסימלו את היותו כזה מרגישה כמו מסע בזמן.

 

אותו מסע נפרס על פני שלוש קומות המוזיאון ומכיל יצירות של בכירי הצלמים בארץ, בהם דגנית ברסט, ורדי כהנא, חיים דעואל לוסקי, עודד ידעיה, שימחה שירמן ואחרים.

 

פרטים: דרך ארץ 8 אשדוד, 30 שקל ביום רגיל, ashdodartmuseum.org.il

 

המיצב "חופשה" של האמן יאנקה שוניברי. שובה לב המיצב "חופשה" של האמן יאנקה שוניברי. שובה לב

 

הרוחנית:

"על חבל דק" של מנאר זועבי במוזיאון וילפריד

 

זועבי, שגדלה בנצרת במשפחה ערבית־מוסלמית, מגדירה את האמנות שלה כעבודה מתמשכת של בנייה והריסה, שמגיעה מבחינתה ממקום רוחני־דתי. התערוכה הזו (עד 3 ביולי) כוללת יצירות וידיאו ומיצב, כשבווידיאו זועבי עוטה שמלה לבנה ומצולמת מגבה כשהיא ישובה על מיטה בעוד כל גופה רועד מקדחת. אופן הצגת העבודה - בשלוש מערכות על פני שלושה קירות - הופך אותה לאירוע ספק תיאטרלי.

 

המיצבים של זועבי, מצדם, עשויים חוטים שמהם ניגר צבע שחור, ובאמצעותם היא יוצרת מעין יער סבוך. הן עבודות הווידיאו והן המיצבים משדרים משהו פרטי מאוד, ולמראית עין הם נטולי זיקה פוליטית. עם זאת, העיסוק הדיכוטומי והאינטנסיבי שלה בקטגוריות בינאריות מנוגדות כגון שחור ולבן, למעלה ולמטה וגוף ורוח מעניק ליצירותיה באופן מיידי גם הקשר מדיני, מעמדי, כלכלי וחברתי, שנוגע במקום ובזמן שבו הן נוצרו.

 

פרטים: קיבוץ הזורע, 10–20 שקל ביום רגיל, wilfrid.org.il

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x