$
פנאי

"זו לא פרובוקציה"

אחרי שהלהיט את עולם האמנות עם דיוקנאות של אספנים בולטים, ישי שפירא קלטר מתפנה לענות למקטרגים ולהסביר איך הכל קשור לנדל"ן

רעות ברנע 08:4806.04.15
"אמן הוא מבחינתי איש שפועל למען הציבור", אומר האמן ישי שפירא קלטר (28), "בדיוק כמו עורך דין, רק שעורך דין יכול לבחור אם לעבוד במגזר הציבורי או הפרטי. במקום שאני חי בו אמנים יכולים לפעול רק במגזר הפרטי. התמיכה הציבורית קטנה, ורוב הכספים מגיעים מאנשים פרטיים".

 

את דיוקנאותיהם של אותם אנשים פרטיים קלטר משרטט בתערוכה "Hobby" המוצגת בגלריה Raw-Art בתל אביב. סדרת העבודות "You Will Never Know Who I'm Working For" מכילה דיוקנאות של שבעת האספנים הישראלים המוכרים ביותר: יגאל אהובי, רני רהב, דורון סבג, סרג' תירוש, שלום שפילמן, רוני פורר ולילי אלשטיין. לצד הסדרה הזאת קלטר מציג גם רישום גדול ובו מפורטים שלל חברי הוועד המנהל של מוזיאון תל אביב לאמנות, כמו גם העסקים הפרטיים של כל אחד מהם; ויצירה המריצה את שמותיהם של כ־400 התורמים למוזיאון על גבי לוח אלקטרוני.

 

כמה ימים לאחר פתיחתה, התערוכה כבר הספיקה להכות גלים בצורה יוצאת דופן. היא עוררה תגובות שונות בציבור הרחב, וגם בקרב האספנים שאת דיוקנאותיהם קלטר צייר: דורון סבג היה הראשון שהודיע כי ירכוש את הפורטרט שלו, ואחריו גם רני רהב, שהוסיף כי ביקר בתערוכה והיא "מעולה וחשובה".

 

לילי אלשטיין טרם פקדה את התערוכה לכן היא לא יכולה עדיין לחוות דעה, אך מקורביה מספרים כי הדיוקן שלה נרכש עבורה כהפתעה, והיא עצמה טרם ראתה אותו. רוני פורר אמר שלתערוכה הוא לא מתכוון להגיע, אבל אם הדיוקן שלו יעזור לקלטר בהצלחתו האמנותית - הוא לא רואה בכך פסול. גם סרג' תירוש לא ראה את התערוכה, אך טוען כי הוא "מאמין בזכות האמן לחופש יצירה, אם כי התייעצות או הודעה על כך מראש היו מהווים אקט של נימוס". שלום שפילמן בחר שלא להגיב לכתבה זו, וכך גם יגאל אהובי, וזאת לאחר שפורסם בשבוע שעבר כי דיוקנו הצליח לעורר בו אמוציות רוטטות שבזכותן זיכה את בעל הגלריה בתואר "חרא".

 

האמן ישי שפירא קלטר על רקע דיוקנאות האספים ושמות תורמי המוזיאון. אקטיביסט? האמן ישי שפירא קלטר על רקע דיוקנאות האספים ושמות תורמי המוזיאון. אקטיביסט? צילום: עמית שעל

 

כשקלטר נשאל אם מטרתו בתערוכה היתה ליצור פרובוקציה הוא מיתמם. "אני לא חושב שזו פרובוקציה. אלה פרצופים של אנשים שאני לא מכיר אישית, אבל הם משפיעים על חיי".

 

“זו לא פרובוקציה”

 

למה יש אנטגוניזם כלפי אספנים בקהילת האמנים הישראלית?

"אין לי אנטי לאף אחד מהם, אבל למעשים שלהם יש השלכות. אני שואל מה האינטרס שלהם להיכנס לעולם האמנות. אני חושב שאמנות היא כלי שמפתח את העסקים שנמצאים ברשותם.

 

"באוסף מוזיאון תל אביב יש יצירות שיכולות להספיק להצגה במשך 35 שנה בלי להציג את אותה היצירה פעמיים, אבל כ־90% מהיצירות שהוצגו שם בשנים האחרונות הן כאלו שהושאלו לטובת תערוכות ספציפיות. למה? או שהם עושים קניות גרועות, או שיש אינטרס אישי מאחורי הרכישות האלה". תגובה ממוזיאון תל אביב בנושא לא התקבלה.

 

אתה בא לחזק טענות כמו זו שהופנתה כלפי אהובי, על כך שהוא "קנה" את מקומו בשיח האקדמי?

"אני לא עוסק בדיון הזה ואני גם לא עוסק ביגאל אהובי. התערוכה היא לא על יגאל אהובי".

 

שפירא קלטר. רני רהב שפירא קלטר. רני רהב

 

שפירא קלטר. יגאל אהובי שפירא קלטר. יגאל אהובי

 

שפירא קלטר. דורון סבג שפירא קלטר. דורון סבג

 

עניינים של נדל"ן

 

אז על מה היא כן?

"על האופן שבו גורמי הכוח משפיעים על תהליכים של התחדשות עירונית בדרום תל אביב. אני עושה את זה מנקודת המבט של אמן שחי באותו חלק של העיר, קצת כמו אימפרסיוניסט שיוצא החוצה, רואה גשר ומצייר אותו.

 

"האספנים משפיעים על האזור, במודע יותר או פחות. בחברי הוועד המנהל של המוזיאון אין אף אמן, אבל יש המון אנשי נדל"ן, למשל, ומכאן גם שם התערוכה. חלק מהאספנים משפיעים בצורה עקיפה: אמנים שנתמכים על ידם עובדים בדרום, ובכך 'מכשירים את הקרקע' ומעלים את ערך הנדל"ן".

 

מישהו מהאספנים האלה קנה ממך עבודה לפני התערוכה?

"אני לא מעוניין לענות".

 

למה?

"כי זה רק יוסיף צהוב לכתבה. יש התניות בעולם שלא אני קבעתי. אני נולדתי אל תוך דיון שאני בוחר לקחת בו חלק".

 

אקטיביסט למען הציבור

 

לגבי מימון התערוכה, קלטר מסכים רק לחשוף כי קיבל את תמיכת מפעל הפיס. הוא גדל בנס ציונה, בן לאב עובד מדינה ואם ארכיאולוגית שהיום אוצרת תערוכות במוזיאון ראשון לציון. את השם "קלטר", שם משפחתו של סבו ניצול השואה, הוסיף בעצמו בגיל 19. בצבא שירת כלוחם, ואחרי השחרור התגלגל אל לימודי הצילום בבצלאל, לדבריו בעיקר כי רצה לעשות רושם על בת זוגו דאז. "לא נולדתי אמן", הוא מצהיר, "הלכתי וחיפשתי מקצוע". כיום הוא עובד בבר.

 

"זה רק עניין של זמן, כוונות ופעולות עד שאצליח להתפרנס מאמנות", הוא מכריז, "אבל אני לא מסתכל על הנושא ממקום אינדיבידואלי. שאלת מעורבות בעלי ההון היא שאלה שקהילת האמנים צריכה לשאול את עצמה, ולהבין איך היא פועלת אל מול אותם מוקדי כוח".

 

יש לך הצעה קונקרטית לפעולה?

"בעולם שבו קיימת הגמוניה כלכלית צריך לפעול באופן כלכלי. לכן למשל אני תורם כסף למוזיאון, בתקווה שזה יוביל אותי לתהליך שבו בסופו של דבר אבין איך אפשר להיכנס לוועד המנהל. אני רואה את עצמי כאקטיביסט למען הציבור שפועל במסגרת האמנות, ואני עושה שירות לקהילת האמנים בפרט. הרגע שבו פועל מתחיל לבחון את המעסיק שלו הוא רגע חשוב".

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x