• תפריט
פנאי

מסעו המופלא של החולד

אהרון לוין ממשיך בדרכו של אביו חנוך, ומגייס כספים להצגת ילדים קומית שביים הפונה למכנה המשותף הכי בסיסי - איך אנחנו עושים את הצרכים שלנו

מאיה נחום שחל 08:5808.03.15

ב־2011, כשנולד בנו הבכור של אהרון לוין, קנה לו חברו ירון אדלשטיין את ספר הילדים הגרמני הקלאסי "על חולד קטן שרצה לדעת מי עשה לו על הראש" מאת ורנר הולצווארת (יצא בעברית בהוצאת כתר בתרגום עטרה אופק). כמה שנים קודם לכן צפה אדלשטיין בעיבוד תיאטרוני שנעשה לספר בפסטיבל אדינבורו, ולאחרונה נולד אצל השניים הרעיון להפוך אותו למחזה עם שירים, בהפקתה של יעל נחשון־לוין (אשתו של אהרון).

בידור טהור

 

"זה בעצם ספר די רזה בתוכן, אבל מילאנו אותו בסצנות ושירים והפכנו אותו לסוג של מיוזיקל מאוד מושקע", מספר לוין. ההצגה מספרת על חולד קטן - שמגלם השחקן דניאל סבג (ששיחק את אבישי המופנם ב"זגורי אימפריה") - שמציץ בוקר אחד ממחילתו ומישהו עושה לו קקי על הראש. הוא יוצא למסע חיפושים כדי למצוא את בעל השלל, ובדרך פוגש חיות שמראות לו איך הן עושות את זה. "זה סיפור נורא מצחיק, לא דידקטי - התעסקות בקקי הכי בגובה העיניים", אומר לוין.

 

מה משך אתכם להפוך דווקא את הספר הזה להצגה?

"היה בו משהו שביקש את זה כי מדובר בסיפור מסע, והחולד הוא טיפוס די נרגן ולא מתחנחן. אנחנו לא עושים הצגה שאמורה לחנך. מבחינתנו זה בידור במיטבו, עם טקסטים שנונים שילדים יידעו להעריך. יש בזה משהו נורא מהיר, סלפסטיקי וקצבי, וזה מגניב אותם".

 

אביך, חנוך לוין, גם התעסק לא מעט בקקי. זה תחום עניין משפחתי?

"תשמעי, קקי זה קקי. את יודעת, הוא לא היה הראשון שכתב על זה. אז נכון שהוא היה אבא שלי, אבל אין לו מונופול על הקקי. קקי זה נורא בסיסי. טוב, אולי הוא באמת העמיק בנושא קצת יותר".

 

מימין: אהרון לוין וירון אדלשטיין. לא באים לחנך ויצרו מחזה שכולו נונסנס מימין: אהרון לוין וירון אדלשטיין. לא באים לחנך ויצרו מחזה שכולו נונסנס צילום: יובל חן

 

דרך עצמאית

 

בימים אלה השלושה מגייסים כסף עבור ההצגה "החולד הקטן" דרך אתר Headstart. הסכום הנדרש להשלמת ההפקה הוא 60 אלף שקל ועד כה גויסו 54%. אלה שיתרמו לפרויקט יקבלו החל מכרטיס להצגה שתתקיים ב־25 וב־30 במרץ במוזיאון תל אביב ועד להצגה פרטית בבית. "אם היו מציעים לנו תנאים נוחים ושכר הולם בתיאטרון מוסדי אולי היינו מעלים את זה שם", מסביר לוין, "אבל ברוב המקרים זה לא המצב, כך שאנחנו מעדיפים פשוט לעשות את זה בהפקה עצמאית".

 

זו לא הפעם הראשונה שלוין ואדלשטיין, החבר שהכיר לו את החולד, יוצרים יחד. הם כתבו וביימו יחד גם את "פפפפפפפ" שמציג כיום בתיאטרון האינקובטור, וזכו עליו בפרס פסטיבל עכו ל־2013 עבור ההצגה הטובה ביותר. עם זאת, זו פעם ראשונה שהם משלבים כוחות כדי לעבד ולביים לילדים.

 

במה זה שונה מתיאטרון למבוגרים?

"זה פשוט תדר חדש", אומר אדלשטיין. "הרגשתי יותר לגיטימציה לעוף עם האבסורד של הדברים, פחות מחויבות לעסוק ב'על מה אנחנו מדברים'. יש תפיסה כזו שבהצגות ילדים צריך מסר, אבל אני מרגיש בדיוק ההפך - צריך להפליג עם ילדים למחוזות הדמיון והפנטזיה, לפתוח להם את הראש לאי־גיון שבחיים, קצת כמו ב'אליסה בארץ הפלאות', להראות איך שפה יכולה לתעתע.

 

"אני מסכים עם אהרון שאין בהצגה מסר דידקטי, אבל יש שני דברים: ראשית נושא הקקי, משהו שיש לכל אחד אבל הוא לא מדובר, ועצם זה שמתעסקים בו הרבה ומראים אותו - בצורה מעודנת כמובן - יש בזה משהו בריא ומשחרר. חוץ מזה, לחולד קרה משהו דרמטי והוא יוצא נחוש למסע עד שהוא משיג את מטרתו. אני חושב שהרצון החזק שיש לגיבור, שמניע את המציאות, מעורר גם את הרצונות של הילדים ומעודד אותם לפעול".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x