בוא נדבר על אריק
מיקי גבריאלוב אמנם השיק בהופעה חגיגית אלבום חדש, אבל זה לא הפריע לו לבצע בעיקר שירים מוכרים מהתקופה שבה יצר עם אריק איינשטיין
וזה אחלה. גבריאלוב תמיד היה מלחין מוכשר שמיעט לקבל קרדיט אמיתי על תרומתו הכבירה לפנתיאון המוזיקה הישראלית. הקהל צמא לשירים
מהתקופה הפורה ההיא, כשיצר שישה אלבומים עם איינשטיין. מי צריך ערב מחווה עצום ממדים בפארק הירקון בחסות חברה סלולרית כשאפשר לשיר עם האיש שהיה שם, ואחראי על נתח כה גדול מהרפרטואר של אריק?
גבריאלוב על הבמה. מי צריך ערב מחווה עצום ממדים כשאפשר לשיר עם האיש שהיה שם? צילום: נמרוד גליקמן
העיבודים הרכים התמזגו עם המזגן של הזאפה בטבעיות. "אמא אדמה" זכה לבית בספרדית מתגלגלת, "עוף גוזל" הכניס את הלהקה למוד טיפה יותר קצבי. כל הלהקה ניגנה מצוין, אבל החליל של מתן קליין והקלידים של יואב פולצ'ק נתנו צבע נוסף ומיוחד. לא משנה עד כמה השירים הללו הם על־זמניים, כשהם מבוצעים בצורה רדומה וחסרת קריצה הם עלולים להפוך לכר פורה לקריוקי ותו לא. למזלנו, רוב ההופעה גבריאלוב והלהקה חמקו מהמלכודת הזו.
"סע לאט" סימן את ההתעוררות היחסית בקצב, ובבית שמזכיר את עזה הרימון התחלף בפצמ"ר. הקהל התמוגג, ונדמה היה שלאף אחד לא הפריע שהתכנסנו לחגוג אלבום חדש, שממנו בוצעו רק שירים ספורים.
גבריאלוב לא דיבר הרבה בין השירים. כשדיבר, הוא הזכיר שיוצא לו אלבום חדש, ואז ביצע עוד שיר ישן (ומעולה) שכתב עם איינשטיין. שיר חדש ויפה בשם "אהובתי" זכה לקולות רקע מוקלטים של הזמרת הטורקייה מחטאפ דאמיר שבקעו מהמחשב, והזכירו שלאורך עשרות שנות קריירה — גבריאלוב תמיד יודע לבחור עם מי לשתף פעולה. רגעים כאלה נשזרו יחד לערב מוצלח וארוך שנשק לשעתיים, אבל עריכה מדוקדקת יותר של סדר השירים היתה בוודאי יכולה לשדרג אותו פי כמה.
הסוף המקפיץ של ההופעה (עם "הופ הופ" של מוג'דה, "שיר השיירה" ו"שכשנבוא") כמו נתן אישור לתחושה שרצוי היה לשזור קטעים קצביים גם בחלקים מוקדמים יותר. למרות הטון המלנכולי הקל והגעגוע העצום לאיינשטיין, גבריאלוב בחר לסיים את הערב בשירה אופטימית עם "אני ואתה", שזכה לתשואות כבר מהצלילים הראשונים שלו.
רגעים שנזכור ביום שאחרי
1. "צא מזה". הרגע בהופעה שבו האמוציות והגעגועים לאריק הסתנכרנו.2. "זה היה סיפור של חורף" ו"גן של שושנים" בביצועים מינימליסטיים, שקטים ויפים.
3. "שיר השיירה" שהעלה פתאום את האנרגיה על הבמה ובקהל. חבל שלא מוקדם יותר.
