אלכוהול

הדובים הולכים לישון

מבשלה שיתופית שתאפשר לסוגי בירה חדשים להגיע לשוק - זה היה החלום של יצרני "הדובים". עכשיו, אם לא יימצאו לה משקיעים חדשים, היא תיסגר תוך חודש. "את ה'ברקסים' הגדולים קיבלנו מהמבשלות הגדולות ומהעלאת המס", מאשימים הבעלים

גלי וולוצקי 09:1525.03.14
רותם בר אילן, בעלים־משותף במבשלת העם, עושה רושם של טיפוס אופטימי. הוא מגיע לפגישה בטי־שירט שעליה הלוגו של מבשלת קרלסברג והכיתוב "הייזנברג" (רמז ליצרן הסמים מהסדרה "שובר שורות"), מרבה לחייך ולא מהסס לפתוח את הבוקר בטעימת בירות בוטיק אמריקאיות (יותר מ־10% אלכוהול). רק כשאני שואלת מה יקרה אם הוא ואחיו דגן, שותפו בעסק, לא ימצאו עבורה משקיעים, הוא מרצין: "אין לנו זמן. נסגור בתוך חודש".

 

ככה תסגור עסק שאתה מאמין בו כל כך?

"להגיד שזה קל? זה לא. אבל אני כבר בן 50 ולא יכול להרשות לעצמי להתנהג כמו ילד קטן. נכון להיום או שהעסק יגדל, או שאין לו זכות קיום".

 

בשבוע שעבר פרסמו האחים בר אילן קריאה למשקיעים באתר האלכוהול סנהדרינק. "כדי להיות רווחית, המבשלה חייבת לגדול. גדילה כזאת מחייבת השקעה, אך לנו נגמרו המשאבים".

 

לטענת האחים בר אילן, העלאת מס הקנייה על האלכוהול לפני כשנה וחצי היא אחת הסיבות למצבם. המס, שהוכפל בן לילה, העלה את מחירי בירות הבוטיק הישראליות.

 

 

"אנחנו חוטפים בהבנה את הכעס של הקהל", אומר בר אילן. "כשאני משלם בפאב 35 שקל על חצי ליטר בירה ישראלית זה מטורף. כבעלים של מבשלה אני יודע שזה בגלל התנאים הבלתי אפשריים שבהם פועלות המבשלות. השוק ממשיך לגדול רק כי התחיל מאפס, אבל זו אשליה. אנשים לא סוגרים כל כך מהר עסק שקם מחלום. הם פשוט מדממים יותר, והיום הדימום שלנו קטלני".

 

סיפורה של מבשלת העם הוא סיפור טיפוסי למבשלות הבוטיק בארץ. בין מאבק בחברות הבירה הגדולות, שלדברי בר אילן כמעט שאינן מאפשרות להן דריסת רגל בפאבים ובחנויות,

 

 לבין עמדת הממשלה, המבשלות - שהוקמו בידי משוגעים לדבר ורק מעטות מהן נמצאות בבעלות משקיעים בעלי הון מספיק - נאבקות לשרוד.

 

"בישראל יש היום 18 מבשלות בוטיק ואולי שתיים מהן מרוויחות כסף. כל השאר או מאוזנות - וזה המצב הכי גרוע, כי אתה תקוע עם עסק שלא הולך לשום מקום ולא לוקח כסף הביתה - או מפסידות ממש", הוא אומר.

 

 

"מוזגים פחות בירה"

 

"כבעל בר אני יכול להגיד שמאז העלאת המס אנחנו מוזגים פחות בירה", אומר יואב עלון, שותף בחברת נורמן פרימיום המייבאת בירות בוטיק מרחבי העולם ומחזיקה במקביל במבשלת הנגב. עלון הוא גם שותף במסעדת פורטר אנד סונס, המוכרת כמאה סוגי בירה. "מבשלות ישראליות הן כיום חצי מוסד צדקה. אנחנו לא עובדים איתן במכפלות הרגילות, לא גובים מהן על דברים נלווים. אנחנו מתחשבים כי אנחנו מבינים את המצב ומבינים שהם לא מרוויחים".

 

מבשלת העם החלה את דרכה לפני כחמש שנים, אחרי שדגן, בזמנו סמנכ"ל כספים בחברה־בת של אלביט, חזר מרילוקיישן בברזיל ובדרך עשה טיול קרוואנים בארצות הברית. רותם, אז בעלים של משרד מיתוג מצליח, שמע מאחיו על מבשלות הבוטיק האמריקאיות והתלהב, והשניים החלו לבשל בירה בבית.

 

באותה עת שוק בירות הבוטיק הישראלי תסס, והודות לבלוג שהקימו האחים הם הצליחו לקבץ סביבם יותר מ־5,000 מבשלים ביתיים. אז גם נבט הרעיון להקים מבשלת בירה, וב־2010 הם פתחו את מבשלת העם באבן יהודה. "אם הייתי יודע כמה קשה יהיה לא הייתי עושה את זה", מודה רותם, "טוב שלא ידעתי".

 

(מימין) רותם ודגן בר אילן. "בישראל יש היום 18 מבשלות בוטיק ואולי שתיים מהן מרוויחות כסף" (מימין) רותם ודגן בר אילן. "בישראל יש היום 18 מבשלות בוטיק ואולי שתיים מהן מרוויחות כסף" צילום: נמרוד גליקמן

 

המבשלה פועלת במודל עסקי שיתופי: מלבד "הדובים", מותג הבירה הפרטי של האחים, היא מייצרת בירות גם עבור בשלנים אחרים, המעוניינים למכור את תוצרתם אבל לא יכולים לעשות זאת בגלל בעיות רישוי ומיסוי. בירת הדובים מהווה כ־30% מהיקף הייצור, והשאר מיוצר עבור כ־15 מותגים קבועים, רובם מבשלים ביתיים. ב־2013, למשל, ייצרה המבשלה כ־70 סוגי בירה שונים עבור כ־30 לקוחות.

 

הקו המנחה את פעילות המבשלה הוא בירות שאינן מיינסטרים. "זכות הקיום שלי היא לייצר בירות בועטות, קיצוניות, מאתגרות", אומר בר אילן, "בירת מיינסטרים יש מהמבשלות הגדולות".

 

אף שבתחילת הדרך ניסו האחים לגייס קבוצת משקיעים למימון המיזם, התגובות, שנעו לדברי בר אילן "בין ליטוף רחמני על הראש לבין זלזול", הובילו אותם לרוקן את הכיסים, לקחת הלוואות ולהשקיע מכספם כ־2 מיליון שקל. "גילינו שני דברים", הוא מספר, "האחד הוא שהמערכות של המדינה לא יעזרו לנו. לפתוח עסק זה סיפור מסובך, כשמדובר במפעל יצרני זה עוד יותר מסובך, מפעל מזון זה כבר על גבול הבלתי אפשרי, ואם מדובר באלכוהול אתה כבר ממש אויב העם. הדבר השני היה שהמודל שלנו עובד - מהיום הראשון קיבלנו פניות והזמנות לייצור. הפורמט שלנו נכון".

 

ישראל שותה מחבית

 

כחלק מאג'נדת הבירה להמונים הקימו האחים לפני כשנה וחצי את הביר מרקט, קונספט של דוכני בירה המוכרים, נכון להיום, כ־120 סוגי בירות ישראליות מכ־60 מותגים. הסניף הראשון נפתח בנמל יפו והשני בשוק הכרמל בתל אביב, אך השני שינה את שמו ונמכר. בספטמבר אמור להיפתח סניף נוסף לביר מרקט במתחם שרונה, ובעקבותיו מקווים האחים לפתוח סניפים נוספים.

 

פתיחת הערוץ הקמעונאי היא חלק חשוב באג'נדה שלהם, כי "אחד ה'ברקסים' הגדולים של מבשלת בוטיק הוא המבשלות הגדולות, טמפו וקוקה־קולה. מבשלת בוטיק כמעט לא יכולה להגיע לפאבים".

 

אבל הן נמצאות בפאבים.

"בקושי. נכון להיום ברזי הבירה של מרבית הפאבים בישראל אינם בבעלות הפאב אלא בבעלות המבשלות, שמשלמות על הקמתם ותחזוקתם כדי לקבל בלעדיות. למבשלה קטנה אין אפשרות לשלם לפאב. אני יכול להביא בקבוקים, אבל ישראל היא שוק ששותה מחבית". מ־IBBL קרלסברג (ששייכת לקוקה־קולה) נמסר: "החברה דוחה מכל וכל את הטענות. לא היה ולא נברא". מטמפו בירות נמסר: "הטענה אינה נכונה. ברים רבים ברחבי הארץ מוזגים בירות של מבשלות אחרות".

 

עכשיו, מודה בר אילן, נגמר להם האוויר. "אנחנו חייבים לשלש את הייצור, העומד כיום על 6,000 ליטר בחודש, כדי להיות רווחיים". האחים אמנם בודקים פניות מבעלי הון המעוניינים להיכנס כשותפים בלעדיים במבשלה, אך המודל המועדף עליהם הוא קבוצת משקיעים שתפעל כקהילה. "המטרה היא לגייס כ־30 משקיעים", מסביר רותם, "שכל אחד מהם ישים כ־30 אלף שקל, לפי שווי חברה של כ־3 מיליון שקל אחרי הכסף. אנחנו רוצים שקבוצת האנשים שניצור תהיה מעורבת בפעילות השוטפת".

 

באשר לפניות מהמשקיעים הכבדים, אומר בר אילן, "כרגע אנחנו לא במצב לסרב להם ולכן ואנחנו בודקים גם אותם, אבל אני מרגיש כאילו מישהו רוצה לקנות אותי. מצד שני, זה יפה שאנשים רוצים מבשלת בוטיק מתוך אהבה לתחום. זה מעיד שאנחנו במסלול הנכון".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x