חיפאית מתוקה

בשעת צהריים של אמצע השבוע מפגינה מסעדת מינה טומיי, במרכז קסטרא בחיפה, תפוסה שגם מסעדות תל־אביביות מצליחות יכולות להתקנא בה. המרכז המנומנם והמוזנח אמנם נראה כמו המקום האחרון שבו תמצאו מסעדה תוססת, אבל הסועדים - מעובדי הייטק שמגיעים מהמתחם הסמוך ועד מבוגרים יותר שלוקחים את הזמן - גודשים את המסעדה ברחש בלתי פוסק.

מינה טומיי, שהיתה מיני־רשת עם סניפים בתל אביב ובהרצליה ונסגרה לפני כשש שנים, זוכה לתחייה אחרי שבעלים חדשים רכשו את שם המותג שלה (ויש האומרים גם את ספר המתכונים). המסעדה החיפאית נפתחה לפני כשלוש שנים, ובעקבותיה נפתח גם סניף אקספרס בשדרות מוריה. השבוע עתיד המותג לחזור לתל אביב עם סניף חדש ברחוב הארבעה.

שרימפס טוגרשי. מנה חביבה שחוסלה (28 שקל) צילום: זהר שחר

על הבר של המסעדה בקסטרא הדברים מתנהלים ביעילות. הברמן לוקח הזמנה, וגם אם הוא לא לגמרי בקיא ברכיבי התפריט, הוא משרת בזריזות ובאדיבות. הדיל העסקי מקנה הנחה של 15% על כל התפריט ומאפשר לבחור מכל אגפיו, הכוללים מנות מיפן, קוריאה, הודו, וייטנאם ותאילנד.

הצצה אחת במנה הראשונה המוגשת לנו מבהירה שכאן לא מנסים לדבוק במסורות בישול עתיקות, אלא פשוט לקלוע לטעם הקהל הרחב. סלט קיץ וייטנאמי (31.5 שקל אחרי הנחה) מתברר כקערה עצומת ממדים ובה הררי רצועות של ירקות. היו שם צנון, מלפפונים, נבטים וגזר, וגם ליצ'י, בוטנים ואצות היג'יקי. הרוטב היה מתקתק, והרושם הכללי היה שמנסים פה לרקוח מנה מתחנפת לחיך, ולא דווקא ליצור עניין אמיתי. ממנות הדים סאם בחרנו גיוזה צמחונית (24 שקל) - בצק קצת מתוק ודי כתמתם (למה? הברמן לא ידע. הניחוש שלנו שעורבבו בו בטטה או גזר) מולא במחית ירקות לא מזוהה וננטש די מהר.

אבל הכישלון היחסי בבחירות הראשונות לא ריפה את ידינו, וטוב שכך. שרימפס טוגרשי (חריף, מופיעה אזהרה בתפריט, 28 שקל) היה מנה חמודה להפליא. החסילונים, שטוגנו בציפוי טמפורה מתובל בטוגרשי והוגשו עם איולי צ'ילי, לא היו חריפים במיוחד, אבל הטיגון בשמן עמוק עשה את שלו והמנה חוסלה עד מהרה.

גם מנה של פאד־תאי (43 שקל) מאגף העיקריות היתה חביבה, אבל שוב - מתוקה מדי וענקית. גם כאן אזהרת החריף בתפריט התבררה כלא נחוצה, למרבה הצער, אבל בסך הכל האטריות, הבוטנים, הטופו והביצה הרכיבו מנה נחמדה שתקלע לטעמם של רבים.

ספייסי מאגורו טאמגו (30 שקל) מאגף הסושי היתה המנה היחידה בארוחה שלא היתה מתוקה מדי. הרול הגדול, שמולא בטונה מתובלת, מלפפון, אבוקדו ובצל, נעטף בטאמגו (חביתה) והיה סביר בהחלט.

קשה להתווכח עם ההצלחה של מינה טומיי החיפאית, אבל אפשר לקוות שבמעבר לתל אביב ייעשו ההתאמות הדרושות לקהל שלא מסתפק במנות מתוקות המתחנפות לחיך. המחירים הנוחים והנחת הצהריים הופכים את מינה טומיי החיפאית לבחירה סבירה לארוחת צהריים, במיוחד אם אתם אוהבים מתוק.