שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פנאי

"המזרקה של אגם? היא כמו סקס פרוע"

היא הפסיקה עם הסמים ועם הסקס המזדמן, אבל עולמה של מחברת רב־המכר "דור הפרוזק" נותר סוער. בראיון אלכוהולי בתל אביב, אליזבת' וורצל, ששינתה את חייהם של עשרות מיליוני אנשים, מכריזה רשמית שדיכאון זה פאסה

אורי שאלתיאל 08:1730.12.13
סוכני מוסד קשוחים, בנקאים רשעים מסין, כמויות אדירות של סמים, ערימות של כדורים נגד דיכאון, ים של גברים, אוקיינוס של סקס וספר אחד מצליח ששבר את תקרת הזכוכית. ברוכים הבאים לעולמה הקסום של אליזבת' וורצל, שהדהימה את ארה"ב בספר על דיכאון, הפכה בשנות התשעים לקולו של הדור ומאז לא מפסיקה לחגוג את החיים - גם בתל אביב.

 

תקציר קצרצר של 20 השנים האחרונות בחייה הסוערים של וורצל נפתח ב"דור הפרוזק", הספר שהיא פרסמה בגיל 26 ובו סיפרה לעולם על ההתמודדות שלה עם דיכאון אובדני, שהסתיימה בזכות כדור מופלא אחד שלקח אותה מתהומות הנשייה היישר לפסגות האושר. הספר האוטוביוגרפי הפך במהרה לרב־מכר וחולל מהפכה קטנה בתחום ­- הוא חשף לעיני הציבור, מבלי לייפות את הדברים, את הדיכאון ואת הטיפול התרופתי בו, ושינה את חייהם של עשרות מיליוני אנשים.

 

אליזבת' וורצל. "כשהספר יצא היה את כל הבולשיט הזה של קולו של הדור" אליזבת' וורצל. "כשהספר יצא היה את כל הבולשיט הזה של קולו של הדור" צילום: אוראל כהן

 

הסרט, שמתבסס על הספר, הפך את וורצל לכוכבת, והיא התנהגה בהתאם - התמכרה להרואין ולגברים והקפידה לתעד זאת היטב. בגיל 35 החליטה וורצל לוותר על הזוהר ההוליוודי לטובת מסדרונות הפקולטה למשפטים של ייל. היום היא משמשת חוקרת מיוחדת במשרד עורכי דין ניו־יורקי ידוע וממשיכה לפרסם את הגיגיה במגזינים מובילים מדי פעם. לכאן היא הגיעה כדי לפגוש את סוכן המוסד עוזי שעיה, כדי שיעזור לה להוציא מיליוני דולרים מהסינים.

 

לפני שנצלול לעולם הריגול הבינלאומי נתחיל בכמה מילים על דיכאון, תחום שוורצל מתמצאת בו היטב. "אני חושבת שב־20 השנים הראשונות שלי על פני כדור הארץ לא הייתי שמחה אפילו פעם אחת".

 

היא אומרת כשאנחנו נפגשים בבר תל־אביבי דחוס לראיון אלכוהולי עמוס מרלו וסטולי, "ואני בטוחה שבעשר השנים האחרונות לא הייתי בדיכאון אפילו פעם אחת. האנשים שהמציאו את התרופה נגד דיכאון שינו את העולם. לא מדברים מספיק בשבחם, אבל החבר'ה האלה הצילו מיליוני אנשים בדיוק כמוני".

 

אז את בעצם ממליצה לכל נער ונערה שסובלים מדיכאון לגשת לפסיכיאטר הקרוב?

"יש לי בוס נפלא בניו יורק, לפעמים אני ממליצה לו דברים, וחוץ מזה אני לא ממליצה שום דבר לאף אחד. אני מסרבת לקבל אחריות לכל דבר בכל נושא שהוא. כשהספר יצא היה כל הבולשיט הזה של קולו של הדור. כבר אז אמרתי שאני לא רוצה שום חלק במשחק הזה. עשיתי מה שטוב לי וכתבתי על זה ספר. שכל אחד יעשה מה שטוב לו, זה הדבר היחיד שאני מוכנה להגיד, תעשו מה שטוב לכם, אנשים".

 

עד היום וורצל לוקחת כדור קטן בכל בוקר. עם הסמים, לעומת זאת, היא הפסיקה מזמן, "חוץ מכמה שאכטות של מריחואנה שאני מרשה לעצמי פעם בכמה זמן". היא מעולם לא התחתנה ואין לה ילדים, אולם את המנהג להחליף גבר בכל לילה היא זנחה "לטובת מערכות יחסים קצרות מדי שנגמרות בדרך כלל ברוח טובה". היא מעולם לא מרגישה בודדה כי "איך אפשר להיות בודדה כשיש לך את מוסף יום ראשון של 'הניו יורק טיימס'", והיא חושבת שהספר שהיא כתבה "פשוט מעולה. אני לא יכולה להבין סופרים שלא אוהבים את היצירות שלהם. אני חושבת שאני כותבת נהדר ושלכתוב נהדר זה הדבר הכי קשה בעולם".

 

כריסטינה ריצ'י בדמות אליזבת וורצל כריסטינה ריצ'י בדמות אליזבת וורצל

 

חיה בסרט

 

וורצל אוהבת את עצמה וחושבת שגם אתם צריכים לאהוב את עצמכם. "באמת, דיכאון זה כל כך פאסה, כל כך מיותר. למה נדרש כל כך הרבה גועל נפש? אפשר פשוט לוותר עליו. מי שאמר שסבל ודיכאון גורמים לאנשים לפרוח אמנותית הוא פשוט אידיוט. דוסטויבסקי למשל, כולם מספרים כמה רע היה לו ואני אומרת שבתקופה שהיה לו רע הוא כתב את כל הספרים הגרועים שלו. כשהיו לו ימים שמחים הוא כתב טוב. בדיוק כמו המזרקה של אגם".

 

המזרקה של אגם?

"בדיוק. אני בתל אביב תשעה ימים וכולם אומרים לי שזה הדבר הכי מכוער בעולם. אז הגעתי לשם ופשוט לא האמנתי עד כמה זה יפה ומרגש. זה פשוט הזכיר לי סקס טוב. שלחתי לחברה בניו יורק הודעה שסוף סוף מצאתי את האורגזמטרון שחיפשתי כל החיים. לא צריך גבר, לא צריך שום דבר, את באה לפסל של אגם ומרגישה שאת עושה אהבה פרועה".

 

את התשובה לשאלה אם היא עובדת עליי בעיניים או רצינית לחלוטין לא הצלחתי לפענח, ונדמה לי שזה בדיוק המקום שוורצל מרגישה בו מעולה. כבר הרבה מאוד שנים היא חיה בסרט, ואין לה שום רצון להפסיק לשחק בו. היא יכולה לפצוח בנאום הזוי לחלוטין של עשר דקות על הכובעים של פרנק סינטרה או על המזרקה של אגם, ואז כמעט באותה הנשימה להכריז: "בתור יהודייה מבית טוב שלמדה לדבר עברית כבר בגיל 8, אני יכולה להגיד לך בלי שמץ של בושה שאתה חי ברפובליקת בננות".

 

אליזבת וורצל בשנת 1991 אליזבת וורצל בשנת 1991 צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

עכשיו היא מדברת ביזנס. בשנתיים האחרונות עובדת וורצל כ"אשה למשימות מיוחדות" במשרד עורכי דין במנהטן. "יש עורכי דין ויש צרות. אני צרות", היא אומרת בלי למצמץ, "כשיש להם בעיה רצינית הם קוראים לי ושולחים אותי לדבר עם אנשים בכל מיני מקומות מוזרים. לכאן שלחו אותי בשביל לבדוק שסוכן המוסד מדבר ושביבי יאפשר לו".

 

דייט עם המוסד

 

וורצל מדברת על "הפלונטר הסיני", שהגיע לפני שבועיים לכותרות הראשיות כשראש ממשלתנו נאלץ להחליט אם לאפשר לסוכני מוסד להעיד בבית המשפט האמריקאי על כספי הטרור שהועברו מחמאס לבנק אוף צ'יינה. לכאורה החלטה קלה, אבל למעשה לא ממש כשהסינים מאיימים לבטל חוזים במיליארדי דולרים אם יעידו. וורצל, המייצגת את נפגעי הטרור, נשלחה לבדוק מה בדיוק יודע הסוכן עוזי שעיה ואיך אפשר לשכנע אותו לדבר.

 

לסוכן היא הגיעה בלי בעיה ("הוא היה מקסים ושרמנטי, בדיוק כמו שדמיינתי לפני שנפגשנו. וואו. אמא שלי גרה במיאמי, היא כמעט התעלפה מהתרגשות כשסיפרתי לה שישבתי לארוחת צהריים עם המוסד"). את ראש הממשלה, לעומת זאת, היה לה קצת יותר קשה למצוא, מה שמוציא אותה קצת מדעתה. "איך ייתכן שבמדינה מתוקנת ראש ממשלה מחליט אם מישהו יעיד או לא?", היא אומרת. "תגידו, נפלתם על הראש? הסינים עושים מישראל צחוק וזה ממש מביך. את מר נתניהו אני בכלל לא מצליחה להבין. הבן אדם לא נוסע להלוויה של האיש הכי חשוב בעולם, ובמקום זה נשאר כאן ומקבל החלטות איומות נגד נפגעי טרור יהודים. ביבי לא יודע שזה לא יעזור לו. אנחנו ננצח".

 

את יודעת משהו שראש הממשלה לא יודע?

"יש משהו עם הודו שאני לא ממש יכולה לדבר עליו, אולי זה יהיה בחדשות בשבוע הבא".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x