הקרנת בכורה: "לפני חצות"
הסרט השלישי בטרילוגיית "לפני הזריחה" בכיכובם של ז'ולי דלפי ואית'ן הוק מתכתבת בחוכמה עם שני הסרטים הקודמים. מדובר באחד מהתיאורים המדויקים והמרשימים ביותר בקולנוע של מערכת יחסים רומנטית
כמעט שני עשורים חלפו מאז שנפגשו סלין (ז'ולי דלפי) וג'סי (אית'ן הוק) על רכבת בווינה והתאהבו בסרט "לפני הזריחה".
הפעם הבאה שבה בילינו במחיצתם היתה לפני תשע שנים, כשנפגשו שוב בפריז בסרט ההמשך "לפני השקיעה". עכשיו הם בני 40, חיים יחד, ומבלים חופשה משפחתית ביוון עם בנותיהם התאומות. אהבתם האידילית עומדת למבחן לאחר שנים רבות.

קהל היעד: רומנטיקנים, ציניקנים ומה שביניהם.
דבר המבקר: הסרט השלישי בטרילוגיית "לפני" של לינקלייטר מתכתב בחוכמה עם הסרטים הקודמים, מתבונן לאחור ועוסק בזמן שחלף. הוא מסכם מערכת יחסים במהלך שעתיים, ובוחן כיצד המציאות ותלאות היומיום עלולים לטשטש את ניצוץ האהבה הנדיר שהחל בפגישה מקרית ברכבת. אך במקום לשקוע במורבידיות סנטימנטלית, "לפני חצות" משדר תקווה ואופטימיות רומנטית. הוא מהלל את ניצחון הנפש והאהבה, ומביע קולנועית תקשורת מופלאה בין בני זוג. עם מבנה נרטיבי חכם ואלגנטי, טייקים ארוכים וסבלניים, וכימיה אמיתית בין דלפי והוק, "לפני חצות" הוא תענוג צרוף. מערכת היחסים בין סלין לג'סי, העומדת בפני משבר, היא לא פחות מאשר הרמוניה רומנטית ואינטלקטואלית מהגדולות שנראו על המסך הגדול מאז סרטיו של הבמאי אריק רומר (ארה"ב, 2013, 149 דק').
שורה תחתונה: אחד מהתיאורים המדויקים והמרשימים ביותר בקולנוע של מערכת יחסים רומנטית.


