ביקורת: הופעה של עברי לידר

לידר בסיבוב הופעות חורף בעקבות אלבומו "מישהו פעם". בליווי עדי גולדשטיין על הקלידים, יונתן פרידג' ואריאל טוכמן על הגיטרות, אלעד סיקל על הבס וטל תמרי על התופים.

קהל היעד: מחפשי בילוי איכותי לחורף.

דבר המבקרת: לידר חוגג 15 שנות פעילות ואת "מישהו פעם", ויש סיבה למסיבה. 24 שירים נבחרים מששת אלבומיו מובאים לבמה ומוכיחים שמדובר באחד היוצרים המוכשרים שיש כאן, שמעבר ללחנים הנפלאים הצטייד במהלך השנים בטקסטים מרגשים - אישיים ("זכיתי לאהוב", "לרגע קטן"), משעשעים ("בחום של תל אביב" של שרית חדד) ואפילו פוליטיים ("מזל טוב ישראל" עם מוקי).

לידר. יוצר מוכשר צילום: יריב כץ

לפני למעלה מעשור צפיתי במופע של לידר בצוותא, בחור צעיר ומקסים עם ארסנל מצומצם של חומרים ואלבום אחד ממש מוצלח. הוא היה נבוך ואפילו מעט אבוד על הבמה. והנה חלף לו יותר מעשור ופגשתי לידר בוגר, מרגש ומלא ביטחון במופע שהוא האסתטיקה במיטבה. עם לבוש מוקפד, תאורה מהפנטת ועיבודים מוזיקליים מרהיבים, לידר מזגזג בחלקלקות בין רגעים אינטימיים אקוסטיים, דרך פופ, רוק ומוזיקה אלקטרונית. הוא נראה מצוין, מרגיש נינוח, ויש לו שליטה מלאה בכל מה שקורה על הבמה. הוא מפלרטט עם הקהל בקטעי קישור ולא מאבד אותו לרגע. מאוחר יותר הוא גם יורד אליו, מחייך לילד קטן שרוקד, שר עם המעריצות ומעמיד את הקהל על הרגליים. ויש כמובן את הסינגל הראשון "לאונרדו" ואת "האנשים החדשים", "בתי קפה", "הכוס הכחולה", "תמיד אהבה", "חולצת פסים" ועוד. והדרן ל"בוא" של ריטה שלידר ביצע בפסקול הסרט "יוסי וג'אגר".

› שורה תחתונה: חוויה מוזיקלית רב־חושית.