ביקורת: הצגת הילדים "מלך סיאם" בתיאטרון אורנה פורת
התפאורה פונקציונלית ומפעילה את דמיונו של הצופה הצעיר, התלבושות מקסימות והשחקנים מצוינים
תיאטרון אורנה פורת מציג את המחזה מאת ירון כפכפי שגם כתב והלחין את השירים, בבימוי משה קפטן ובניהולו המוזיקלי של אמיר לקנר, עם תלבושות של יובל כספין ותפאורה של סבטלנה ברגר. עם מיקי לאון, קלייר בן דוד, אור מאיר, נוי הלפרין ועוד.
קהל היעד: המחפשים תיאטרון לילדים, על כל המשתמע מכך.
דבר המבקרת: מלך סיאם מזמין את המורה האנגלייה אנה לארמונו, ללמד את ילדיו אנגלית. לואיס, בנה היחיד של אנה, מתקומם בתחילה על ההחלטה אבל בהדרגה מתאהב בסיאם וגם בבת המלך. אנה, לעומתו, מתקשה להגיע עם המלך העקשן והשתלטן לעמק השווה ולגשר בין תרבות המזרח למערב. אולם בסופו של דבר, ובעזרתם של הילדים, הם מצליחים לגשר על הפער.
כמו רבות מההצגות של אורנה פורת, גם כאן האיכות עולה על המסחריות. כפכפי כתב מחזה המבוסס על הסיפור הקלאסי בתוספת שירים ולחנים קליטים שהילדים זמזמו כבר ביציאה מהאולם. קפטן העמיד ביצירתיות הצגה מוקפדת ומכובדת, ואף שמדובר באגדה תקופתית, הילדים, בטווח גילים רחב, ישבו מרותקים ונרגשים. התפאורה פונקציונלית ומפעילה את דמיונו של הצופה הצעיר, התלבושות מקסימות והשחקנים מצוינים. מיקי לאון קפץ מתיאטרון גשר ועיצב בכישרון את דמות המלך הקשה, ואפילו הזכיר לפרקים, בחיתוך הדיבור והחזרה על המילים, את יול ברינר שגילם את המלך בסרט "המלך ואני". קלייר בן דוד נפלאה ובעלת קול פעמונים כאנה, אור מאיר חינני כלואיס, נוי הלפרין מקסימה כנסיכה וכך גם שאר בני הארמון.
ציטוט למזכרת: "מלך לא נותן דוגמה, מלך הוא דוגמה".
› שורה תחתונה: קצת תרבות, בלי הרבה התחכמות.
