• תפריט
פנאי

ביקורת ספר: "זעם" מאת פיליפ רות

אף על פי שהוא מתקשה להתניע, בסופו של דבר הספר תופס תאוצה ונקרא בנשימה עצורה, עד לסופו הטראגי והידוע כמעט מראש

מיכל פלד פליישר 10:2003.12.12

סיפור התבגרות שמסתיים ברע.

 

קהל היעד: מי שהתגעגע ל"פיליפ רות של פעם".

 

דבר המבקרת: כמעט בו זמנית עם הכרזתו כי יפסיק לכתוב יצא לאור התרגום החדש לספרו של פיליפ רות, "זעם" (תרגום: אמיר צוקרמן), שיצא באנגלית כבר בשנת 2008. שנת היציאה לאור המקורית חשובה, לדעתי, כיוון שרות מבצע פה מהלך ששונה מאוד מספריו הקודמים שתורגמו לאחרונה לעברית: במקום לספר על גברים מבוגרים שמתאהבים בבחורות צעירות, הוא חוזר אחורה, ומספר את סיפורו של מרקוס מסנר, צעיר מניו ארק (המכונה לכל אורך הספר "נוארק"), בנו של קצב כשר שנוסע ללמוד באוהיו במטרה שלא להתגייס למלחמת קוריאה.

 

אף על פי שהוא מתקשה להתניע, בסופו של דבר הספר תופס תאוצה ונקרא בנשימה עצורה, עד לסופו הטראגי והידוע כמעט מראש. רות מבקש לעסוק בספר הזה באקראיותם של החיים - בעובדה שהחלטות קטנות ושגויות עשויות להפוך בסוף למצב שאין ממנו מוצא, ולספר סיפור התבגרות רצוף החלטות שכאלו - אף שהטראגיות שלהן לא נובעת בהכרח מתוכן אלא מהתקופה שבה הן נעשות. נדמה שכמו שהתמזל מזלו של התרגום הזה לצאת על רקע ההצהרה של רות, כך התמזל מזלו של רות (שככל הנראה כתב את הספר עוד לפני המשבר של 2008) להגיד משהו כללי יותר וחודר קרביים על התקופה שבה אנחנו חיים, ועל טעויות שחלקן נעשות בזדון וחלקן לא, אך תוצאותיהן איומות.

 

"זעם", פיליפ רות "זעם", פיליפ רות

מעריצים ותיקים ודאי ישמחו לפגוש שוב את רות בשיא כוחו, עם הכתיבה מלאת התנופה, המעשיות היהודיות והאנושיות החשופה, היהודית כל כך גם היא.

 

ציטוט למזכרת: "היא נקטה אמצעים בדיוק מן הסוג שאמי הזהירה אותי לגביהם. כך שהיה לי מזל, הלוא כן? נחסכה ממני חברה אובדנית, הלוא כן? כן, והייתי אבוד כפי שלא הייתי קודם לכן מימי". (זמורה ביתן, 159 עמ').

 

שורה תחתונה: אוי, כמה שהתגעגענו!

 

 

› "חתיכות העץ הקטנות של אלוהים — שלוש יצירות מופת מסנגל". יש משהו מסקרן באוספים ספרותיים, שמעידים על טביעת אצבעו של העורך, במיוחד כשהם מביאים לקורא טעימה מתרבות שהוא כמעט לא מכיר. הספר הזה (תרגום: עוז שלח) מביא שלוש יצירות סנגליות, שבחרה ד"ר לין שלר, מנהלת מרכז אפריקה ע"ש תמר גולן.היצירות, שנכתבו במקור בצרפתית ולא בסנגלית, מספקות הצצה נדירה - לפחות לקורא הישראלי - למדינה האפריקאית (אחוזת בית, 575 עמ').
בטל שלח
    לכל התגובות
    x