• תפריט
פנאי

איסי מיאקי: "לייצר אושר ותקווה"

מעצב־העל היפני הקים מעבדת מציאות שבה הוא עוסק בפיתוח מוצרים אקולוגיים על פי טכנולוגיה המתבססת על עקרונות מתמטיים. בראיון בלעדי ל"כלכליסט" הוא מספר על גופי התאורה שעיצב, על חשיבות המגע האנושי בעולם העיצוב ועל הקשר עם מעצבים ישראלים

רוני קציר 10:2119.08.12

"בגלל המציאות בעולם שאנו חיים בו היום, חשוב יותר מתמיד שמעצבים יחזרו אל נקודות ההתחלה, למה זה בכלל עיצוב ומה מהותו", אומר איסי מיאקי בראיון בלעדי ל"כלכליסט". "התפקיד של המעצבים הוא להשקיע מאמצים מתמשכים על מנת לייצר דברים שיביאו תקווה ואושר לאנשים".

 

מיאקי (74), אחד השמות הגדולים בתחום העיצוב, חבר למותג האיטלקי היוקרתי ארטמידה (Artemide), ששיתף פעולה בעבר עם מעצבי־על כקארים ראשיד וזהה חדיד. המעצב הוורסטילי השקיע ארבע שנים בפיתוח סדרת גופי התאורה, פיתוח מסקרן על גבול ההברקה. גופי התאורה בסדרה עוברים טרנספורמציה ממצב שטוח וחד־ממדי הנראה כמו נייר אוריגמי, הופך גוף התאורה בעזרת משיכה לדו־ממדי ואז הופך לתלת־ממדי. ממש כמו קסם. קסם נוסף הוא שלגופי התאורה האלה אין מנגנון מבני פנימי שמחזיק אותם, ואין בהם תפרים ואין גם הדבקות. הסוד הוא בקיפול המורכב ובחומרים הייחודיים.

 

אמן העיצוב איסי מיאקי אמן העיצוב איסי מיאקי

 

כאשר אבטיפוס של הקולקציה הוצג בטוקיו, המעצב ארנסטו גיזמונדי, מייסד ארטימדה, נתקל בו והתלהב. בנובמבר 2011 הצטרפה ארטימדה לפרויקט, והתוצאה היא קולקציה בשם INEI ("צל" ביפנית).

 

מה היו מקורות ההשראה?

"כפי שמשתקף משם הקולקציה, רציתי ליצור גופי תאורה שיבטאו את הניואנס העדין שהצללים יוצרים בחלל, כתוצאה ממשחק הגומלין בין חושך לאור. אחת מההשראות הגיעה מהסופר היפני ג'ונאיצ'ירו טניזקי שכתב בספרו 'In Praise of Shadows', 'אנחנו מוצאים יופי לא בדבר עצמו, אלא בדפוסי הצללים, האור והחושך, שנוצרים בין דבר אחד לאחר' (בתרגום חופשי ר"ק). אני מקדיש תשומת לב לא רק לחומר ולצורה של האהילים, אלא גם לצורות של מקור האור, לצבע האור ולאיכותו".

 

עבודה של סטודיו ננדו בתערוכה שאצר איסי מיאקי עבודה של סטודיו ננדו בתערוכה שאצר איסי מיאקי

 

תלת־ממד מתמטי

 

מיאקי הוא אחד מענקי האופנה הידועים בעולם. הסטודיו לעיצוב שלו פועל מ־1970, עם 124 חנויות ביפן ועוד שמונה חנויות בערים גדולות ברחבי העולם, עשרות קולקציות ופריטים ממותגים של אופנת נשים וגברים, בשמים ושעונים. בשנים האחרונות הוא מלהטט בין דיסציפלינות עיצוב, בהצלחה השמורה רק ליחידי סגולה. אחד מתחומי העניין החדשים שלו הוא אקולוגיה: גופי התאורה בקולקציה החדשה שלו מנורות תלייה, מנורוה שולחנית ומנורות רצפה עשויים כולם מ־%100 חומרים ממוחזרים, כמו בקבוקים ובד שעברו תהליך עיבוד מיוחד בטכנולוגיה מתקדמת, שמפחיתה את צריכת האנרגיה ואת פליטת הפחמן הדו־חמצני בייצור. האור מגיע מנורות לד ידידותיות לסביבה.

 

עבודה של המעצב היפני איסי מיאקי עבודה של המעצב היפני איסי מיאקי

 

לטכנולוגיה שפיתחו מיאקי וצוותו הוענק שם לא שגרתי 5 132. כל ספרה בשם השיטה מתייחסת לתהליך הייצור והקווים המנחים של הפריטים המיוצרים בה. כך, הספרה 1 מתייחסת לחתיכת הבד שממנה מיוצר הפריט, הספרה 3 מסמלת את שינוי הצורה לפריט בשלושה ממדים, 2 מסמלת את יכולתו של הפריט להתקפל לצורה דו־ממדית, ואילו הספרה 5, המופיעה אחרי הרווח, מסמלת הן את תהליך המטמורפוזה של הפריט המקופל, והן את התשוקה העיצובית.

 

ב־2010 חשף מיאקי לראשונה את הטכנולוגיה בתחום האופנה דווקא ולא בתחום המוצר, כשהציג את קולקציית 5 132 בטוקיו ובפריז. הקולקציה הכילה עשרה פריטים, העשויים סיבי פוליאסטר ממוחזרים ונראים כפיסת בד אחת שטוחה. בדומה לגופי התאורה, כשמושכים את הקצה שלהם כלפי מעלה, מתקבל בגד תלת־ממדי פיסולי של ממש.

 

איך כל זה קשור למתמטיקה?

"גם בקולקציית האופנה 5 132 וגם בקולקציית ה־IN-EI השתמשנו בתוכנית בעלת עקרונות מתמטיים מבית היוצר של מדען המחשבים ג'ון מיטני. בתחילה, עיצבנו צורות דיגיטליות תלת־ממדיות, ולאחר מכן לקחנו הדמיות תלת־ממדיות מנייר, השתמשנו במחקר ובדיאגרמות שבנינו, וחקרנו דרכים שבהן אפשר להחזיר את הצורה התלת־ממדית לצורה שטוחה ומקופלת. בכדי שזה יקרה צריך להתחשב בקווי הקיפול וקווי חיתוך שלא נכללו בתוכנית המקורית. בנקודה הזאת התגבש הפיתוח המקורי ובעזרת מאמץ משותף ושימוש באותה מתודולוגיה, הצלחנו להגיע לכך שהאהילים המקופלים יכולים להימשך למעלה או לצד ולהפוך לתלת־ממדיים".

 

עבודה של המעצב היפני איסי מיאקי עבודה של המעצב היפני איסי מיאקי

 

לשלב את הלב

 

הסדרה פותחה ב"מעבדת המציאות" (Reality Lab) של מיאקי, קבוצה שהקים ב־2007, יחד עם מהנדס הטקסטיל מנבו קיקוצ'י ומהנדס הדגמים סצ'יקו יממוטו. הקבוצה מורכבת בין השאר ממעצבים צעירים, ומוקדשת למחקר ופיתוח בתחומי העיצוב, מאופנה ועד פריטים תעשייתיים.

 

הקמת מעבדת המציאות היתה תהליך טבעי למיאקי, שלפני 15 שנה החליט לפנות לפיתוח חומרים ומוצרים, והעביר את ניהול מותג האופנה למעצב הבית שלו בזמנו, נאוקי טקיזאווה. ניהול המותג ובית האופנה עבר מאז תחת מספר ידיים אמונות, ומיאקי ממשיך לעסוק במחקר, פיתוח ובדיקת גבולות העיצוב.

 

כיצד היית מאפיין את היחסים בין עיצוב אופנה לעיצוב תעשייתי ואיפה אתה ממקם את עצמך?

"אני עובד עם קבוצת מעבדת המציאות, שנועדה ליצור פריטים במובן הרחב של עיצוב. הרעיונות, תהליך העיצוב והטכנולוגיה של עיצוב תעשייתי קיימים כמו תהליך העיצוב והטכנולוגיה הנדרשת לעיצוב בגד. הדבר החשוב שאני תמיד מקפיד לזכור הוא להשתמש בידי אנוש בתהליך העשייה. אני מאמין שיש חשיבות מאוד גדולה לשלב חום ומגע של ידיים אנושיות, וכמובן את הלב של היוצר, בתוצר הסופי".

 

מה לדעתך החשיבות של מחקר בתחום העיצוב?

"אני תמיד מתחיל כל עבודה במחקר זה דבר שלא השתנה מתחילת הקריירה שלי. אני מבקר במפעלים באזורים שונים במדינה כדי לחפש רעיונות. אני תמיד מגלה דברים חדשים כאשר אני משוחח עם האנשים שעובדים במפעלים. אפילו בעידן האינטרנט, עדיין חשוב לבקר באתרי הייצור וללמוד מהמתרחש שם".

 

מה החזון שלך ביחס לעיצוב?

"אני מרגיש שהגישה כלפי עיצוב משתנה בד בבד עם השינויים החברתיים. אני מאמין שעיצוב יישאר נחוץ כל עוד אנחנו קייימים. אני גם מייחל לעיצובים שיביאו לפריצת דרך לחברה הנוכחית, כי כרגע יש תחושה של חסימה בתחום הזה".

 

ומה הפרויקט הבא?

"אני עובד על כמה פרויקטים עם מעבדת המציאות כדי לעצב עתיד לאומנות הייצור של בגדים ומוצרים, במטרה לאתגר את החברה והסביבה. למשל, קולקציית בגדי הגברים הבאה של איסי מיאקי תציג בגדים עשויים מנייר".

 

ושיתופי פעולה עם מעצבים ישראלים?

"רון ארד הוא חבר טוב שלי, והשתתף בתערוכה שאצרתי, 'XXIst Century Man' בטוקיו ב־2007, שם הציג את עבודתו 'PizzaKobra'. עבדתי גם עם המעצב אריק לוי בתערוכתי 'Reality Lab', גם היא התקיימה בטוקיו לפני כשנתיים. אני מקווה להמשיך בשיתופי הפעולה הללו בעתיד".

 

קולקציית IN-EI של מיאקי צפוייה להגיע לישראל במהלך שנת 2013, ותימכר בקמחי תאורה. מחירי הפריטים עדיין לא נקבעו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x