שובו של הדנדי

כובעים הופכים לבוש לאופנה. הם מדגישים נוכחות וזהות עצמית", אמר פעם הכובען הבריטי הנחשב סטפן ג'ונס, שמשתף פעולה עם בתי אופנה כגון לואי ויטון, דיור ומארק ג'ייקובס. החורף הזה דבריו מקבלים משנה תוקף. מגבעות לבד וכובעים בעלי תיתורה רחבה, בארטים וכובעי צמר צמודים לראש, בסגנון וינטג' או מודרני ואפילו אימיש - הכובעים תופסים העונה את מרכז הבמה אצל נשים וגברים כאחד.

יש בכובעים איזו כמיהה אופנתית לנוסטלגיה ורומנטיות. לאורך ההיסטוריה הם קיבלו משמעות שונה: מגבעות גבוהות שימשו את האריסטוקרטים כסמל סטטוס, הבארט נהפך לסמל של מרדנות בעקבות צ'ה גווארה. הכובעים תמיד שימשו חלק ממדים ומילאו גם תפקיד פונקציונלי של הגנה מפגעי מזג האוויר, אך תמיד גם היו פריט המושך את העין ומאפשר אמירה אישית, אינדיבידואלית. אוסקר וויילד השלים את המראה הדנדי גנדרני שלו באמצעות מגבעת קטיפה, דיאן קיטון המציאה את עצמה בזכות משחקי ג'נדר ומגבעות גברים רחבות שוליים.

כובע של זארה. 200 שקל בחנויות הרשת צילום: אלה סברדלוב קרן

כיום דומה שלא רק בעלי סגנון מוחצן וראוותני יכולים לחבוש כובע, שהרי כובע מוצלח אינו חייב להיות גדול ודי בבארט קטן להוסיף שיק לא מתאמץ להופעה. ובכל זאת, "לחבוש כובע", כותבת הבלוגרית גאראנס דורה, "זה כמו לצאת לרחוב עם תינוק או גור כלבים. כולם עוצרים אותך לדבר עליהם". בחתונה המלכותית בלונדון חבשו רבות מן האורחות כובעים אקסצנטריים של מעצב הכובעים המקורי והנחשב פיליפ טרייסי, אבל על מסלולי תצוגות החורף נראו כובעים מסוג אחר.

דווקא בקולקציות הגברים העונה כובעים הם מוטיב חוזר. בלנוון נראו על המסלול כובעים רחבי תיתורה שהשלימו את מראה הקז'ואל הגברי (וגם הנשי) עם ז'קטים מקטיפה בצבעי חורף עמוקים. במיסוני בחרו בכובעים בסגנון אימיש קודר. בגוצ'י הוצגו מגבעות רטרו לשנות השבעים המשתלבות נהדר עם חצאיות עיפרון ומגפיים גבוהים, הבארטים של ברברי מחזירים במנהרת הזמן לשנות השישים, וכובעי הקופסה הקטנים של מארק ג'ייקובס, שנקשרים בסרט בסנטר, מעוררים תחושת נוסטלגיה חזקה לשנות הארבעים.

רשתות האופנה מיהרו לאמץ את הטרנד, ומי שאינו יכול להרשות לעצמו כובע מקורי של פיליפ טרייסי או של מזון מישל, מותג הכובעים ואביזרי השיער היפהפיים בבעלות שאנל, יוכל למצוא תחליף ראוי לא פחות בזארה או בקסטרו, למשל כובע מלבד רך בצבע סגול־שזיף בעל המראה הקלאסי שבצילום.